אֲנִי מַמָּשׁ גָּרוּעַ בָּאָמָּנוּת
הלהסביר-דְּבָרִים-לָאֲנָשִׁים.
אוֹ שֶׁאֲנִי אוֹמֵר יוֹתֵר
מִמָּה שֶׁהִתְכַּוַּנְתִּי, אוֹ פָּחוֹת
קְצָת מְקַרְטֵעַ, מְאַפְשֵׁר הָמוֹן
מֶרְחָב לַפֵּרוּשׁ לֹא מכוון
אֲבָל אֲנִי מְפַצֶּה עַל כָּךְ
בַּנִּתּוּחַ דקונסטרוקצי
(תֵּאוּרֶיהָ-מִבִּקֹּרֶת-הַסִּפְרוּת)
מַרְשִׁים, אֲפִלּוּ חָסֵר תַּקְדִּים
הפרשנויות זוֹחֲלוֹת עַד אֵינְסוֹף..
אֲנִי יוֹשֵׁב עִם מֹחִי
וּמְפָרֵק כָּל סממן עַד מְקוֹרוֹ הָרִאשׁוֹנִי!
הַשּ-ָפָה הִיא הֲכִי עָצְמָתִית
כַּאֲשֶׁר הִיא רַק - חֲשׁוּכָה
וְרַק - אינדיווידואלית.
הַטֶּקְסְט מתגולל לִי
בָּאֶפְשָׁרֻיּוֹת אֵין סְפֹר,
מוֹתִיר לִי לְהַלֵּל אֶת
הַכִּשָּׁרוֹן הַגָּדוֹל שֶׁל חַיַּי;
אָמָּנוּת-בִּקֹּרֶת-הָאָדָם |