הִכְנַסְתִּי לָהּ אֶצְבָּעוֹת
הִנֵּה הוּא, קֻדַּשׁ הקודשים הַמְּדֻבָּר
וְזֶה הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁלִּי מְחוֹלְלוֹת אֶת
דַּרְכָּן בַּמִּין
מֶרְחָב זָר
רִיק לְהַחְרִיד
[אֲנִי, זֶה הַמַּרְגִּישׁ שֶׁפּוֹלְשִׁים אֶל הווייתו!]
נִכָּנֵס עַד מלוא כֹּחִי
כָּל אֲשֶׁר אצבעותיי
מִשֶּׁיְּגַנֶּה
וְהִיא גּוֹנַחַת
וּמִתְפַּתֶּלֶת..
זֶה אֲנִי
הַנָּע בַּמֶּרְחָב..
הָרֵיק לְהַחְרִיד וְהַזֵּר..כל כך
ריק
זֶה
אֲנִי..
-וְיֵשׁ מִשְׁפָּט אֲשֶׁר מָצָאתִי פַּעַם בַּסֵּפֶר
וְנַחְרֹּט בִּי וּבְכָל פַּעַם כָּזֹאת אֲנִי
מְמַלְמֵל ומוכחת לִי אמיתתו;
קָשֶׁה יוֹתֵר לִהְיוֹת קָרוֹב בְּבָש-ָר עִם רָחוֹק
בַּנֶּפֶשׁ, מֵאֲשֶׁר קָרוֹב בַּנֶּפֶשׁ אַךְ רָחוֹק
בַּבָּש-ָר.
- אַךְ אמיתתו לֹא מֻחְלֶטֶת.
קָשָׁה, עֲדַיִן קָשֶׁה יותר לִהְיוֹת רָחוֹק בְּבָש-ָר
עִם הַקְּרוֹבָה
שֶׁלִּי בַּנֶּפֶשׁ. |