נפשי ים רדוד ולבי מלא מלח
אני צועד בסך עם כל הנידונים למוות
ירח חצוי מאיר רק את צד פניי השמאלי
אני לא יכול לראות מעבר להררי החושך שמקיפים אותי

"איזה כיף, אה?" אמר לי טירן העולץ,
"אנחנו הולכים למות, לא יכול להיות דבר יותר טוב מזה,"

לא עניתי לו והסתכלתי לעבר האופק המבשר רע
"כשאני אמות, אני אקנה למבורגיני עם שני מושבים,
ואדהר בכל רחבי השמיים עם החברה היפה שלי,
והתיק מלא הכסף שאני אעשה מעסק השרימפסים שאני אפתח,"
אמר טירן בקול מתמוגג ואני רציתי לבכות

כוכבים בצורת חרוט טיילו בשמיים, אפלים ומבשרים רע
אני הייתי שבוי בכישוף קמאי של פחד מפני המוות ולא יכולתי
להשתחרר ממנו

"תוכל לנסוע איתי בלמבורגיני שלי, לא יזיק לנו נהג נוסף,"
אמר טירן וצחק, ואני לא ידעתי את נפשי מרוב אימה ותדהמה
"אני אקח אותך לדיסנילנד, ונוכל לשבת על קו החוף בים ולראות
מלאכים עפים,"

הרגשה רעה עטפה אותי כמו הייתי אזוק בשלשלאות,
ואז מלאכי המוות הגיעו.