[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מיקי אלטמן
/
תפילת מקום אחר

פעם היינו במקום אחר. שם חיינו והתרבינו כי עשיר מאוד היה אותו
המקום. המזון נמצא לנו בשפע והאקלים היה נוח. אמנם נחשבנו שם
לנחותים שביצורים אך לא היה בכך כדי להפריע לנו להמשיך ולשגשג
במקום ההוא.

פעם היינו במקום אחר. איננו שם יותר בגלל היצורים שנחשבו
לשליטי אותו מקום. הם היו יצורים זקופים, הלכו על שתי גפיים
תחתונות בלבד ונעזרו בשתי גפיים עליונות. גרסאות מתקדמות שלהם
נעו בעזרת כלי עזר דמוי קרש קטן הנתון בין שני גלגלים. בסיוע
כלי העזר נהגו לדרוס ולשבור את אחיהם שנעו רגלית. יותר משהיו
אכזריים הם היו טיפשים ובשל כך כינינו אותם כסילונים.

פעם היינו במקום אחר. ובכול פעם מחדש היו הכסילונים קמים עלינו
במטרה להשמידנו. ריססו אותנו בחומרים רעילים, ניסו למחוץ אותנו
בגפיהם, הרסו את מגורינו. אך אנו בחוכמתנו הרבה יכולנו להם.
במקום כול אחד מאיתנו שאבד נולדו אלפי צאצאים. הכשרנו בתים
חדשים. מצאנו מקורות מזון חדשים. וככול שעינו אותנו כך גדלנו
ופרצנו.

פעם היינו במקום אחר. ונזכור ונזכיר את המשפחות ששילמו בדמם
במאמץ לשרוד שם: רבי הרגליים, הנדלים, שווי רגליים, מעשירי
רגל, הזיפרגלים שעל סלעי הים, הזימרגלאים, התריסנאים, הסרטנים,
העכבישנים, והחרקים. בכול דור ודור מצווה עלינו להזכיר את
גיבורינו האמיצים שבמותם ציוו לנו את החיים.

פעם היינו במקום אחר. ואותו מקום נהרס בידי הכסילונים. הם טבחו
בחי ובצומח, הרסו את האדמה, הרעילו את המים וזיהמו את האוויר.
וככול שהזיקו לסביבתם כך גברו המלחמות שביניהם. הרצון להרוג
השתלט על מוחותיהם ועיוור את עיניהם מלראות שהם מביאים כליה על
עצמם.

פעם היינו במקום אחר. ונזכור איך אבד לעולמים בהבזק אור גדול
ובסופה אדירה שבאה אחריו, ואיך רק אנחנו הצלחנו לשרוד. אודים
מוצלים מאש גדולה.
פעם היינו במקום אחר. ואותו מקום הפך למדבר שומם שאין בו כלום.
והרעב היה גדול. הבנו שחייבים לעזוב את גיא ההריגה. הזקנים
שבננו טיכסו עצה ולבסוף הניעו מחושיהם בהקלה. נזכור  את תבונתם
לנצח נצחים.

פעם היינו במקום אחר. ונזכור את חוכמת זקנינו שציוו עלינו
לעמוד אחד על השני. בסבלנות ובסדר מופתי עשינו כדבריהם
ובגופינו יצרנו גשר תיקָני שהגיע לשמים וחדר לחלל האפל
והאטמוספרה החמה, עד שהביאנו אל הכוכב החדש.

פעם היינו במקום אחר. וזה יום נגילה ונשמחה על שאיננו מצויים
שם יותר. נברך על היותנו שליטי הכוכב. נברך על חוכמתנו הדוחה
שנאות שבזכותה כוכבנו מתקדם מהמקום האחר.  כסילונים נחותים הם
זיכרון עבר.

פעם היינו במקום אחר. נתברך בעולם המקקים המפואר שהקמנו לנצח
נצחים. ולזכר הגשר שהביאנו הלום, מצווים אנו ביום זה לקיים
מצוות "שק קמח" לפיה כול תיקן מרכיב על גבו תיקן אחר לרגע קט,

אז שישו ושמחו בשמחת חג. חג שמח.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני אתקע לך
טמפון באף!








פרובוקטורית.


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/4/18 10:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיקי אלטמן

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה