|
יש לי תחושה חזקה שהייתי פה כבר.
עיניי חוקרות ומבקשות עבורי נקודות ציון.
אני כבר זוכרת לסמן נ.צ קבוע ולא משתנה.
היו ימים בהם נתתי לבי למכונית סגולה או משאית גדולה,
לא לוקחת בחשבון שאולי מאן דהוא ינהג אותן למקום אחר.
משמאל מגדל מים ושלט המכוון לגלריה מקומית.
אני ממשיכה בחיפושיי.
כעבור עשרים וחמש דקות המראות מכים בי.
אני נעה במעגלים.
מגדל המים קורא לי לטפס עליו ולהתחיל לראות. |
|
|
האם הרמיזה "שלח
לחמך" היא שכאשר
הסלוגן לא מופיע
הלחם נשרף וכל
הטעם הלך לו
לאנשהו?
חנהל'ה אופה
קטנה, יש לה
קמח, מים. כל
היום היא לשה,
לשה, בצק
בידיים.
המציאות. אללי
המציאות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.