[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מישאל ג'ובראן
/
מקבץ שרידי ירי

עם השנים אני מגלה שטעמי בקריאה
כטעמי באמנות
כטעמי בנשים, ובמזון ובעשן,
הופך בלתי נסבל.

תחומי העניין שלי
מתקשים
ומתחפרים עמוק באדמת הנפש
עד שלא ניתן לעקרם.

בבת אחת נמצאים לי שלושה ספרים
שחיפשתי יותר מעשור
ואני קובר את ידיי ולבי
במלאכת ניקוייים
והשמשתם לכדי עיון.
ואז לילה אחד,
בין הברקים ליללות החולים,
קורס המדף הראשי
בקול גדול
ועל הרצפה, מעל כל הספרים השבורים,
ניצב יומנו המחזורי של האיטלקי הרע
שידע להיות זיקית בארובה
ואין לתמוה
שמי ששרד
הוא מי ששרד
שכן גם אני, לו הצטרכתי לכך,
הייתי גונב את דרכי מן המוות
גם במחיר המתת אחרים.




בערב היום האהוב עליי בשנה אני חולם שהמוזלמן הזיקיתי מדבר
אתי:

בערב חגך
צא אל גנך
וקטוף את המוות קרוב

ביום אסונך
שכח מממונך
ותן לרגליך לדאוב

מי השובה
ומי הנשבה
ומי ימלא הצלחת

קת הרובה
היא של הגובה
ומישהו עוד ירווה נחת.




בהפסקת הצהריים,
כשיוצא כבודו אל לשכתו לסעוד,
נותרים בני משפחת אבו שנדי באולם המשפט
ומקבלים הזדמנות יחידית
ללבן את ענייניהם
ללא פרקליטים ממונים.

הם משוחחים ביניהם
ערבית פשוטה של דם וכסף
ואני נהנה הנאה גדולה
מהמילים החדות
והיעדר שמות התואר.

במהלך השיחה
הם מסכמים ביניהם
מי יישא בנטל אשמת הרצח
ומי ישלם את דמי הקנטינה של זה
ובסופם של חילופי הדברים
נדחף מישהו ואז פורצת מהומה
ואנשי המשמר נקראים אל האולם.

בסופה של תגרת מניעה ארוכה וקשה,
הם מתיישבים שוב על ספסלי העץ
וממתינים לאיש החיוור במשקפי הקרן
שיגזור את דינם
עד שישכחו את הערבית לגמרי.





בבוקרו של יום הראשון אני נשלח אל העיר הגדולה
כדי ללמד את שחקני המחזמר ערבית.
אנחנו אוכלים ארוחת בוקר בערבית
ואני מבקש מהם להרכיב כריך
שיוכלו לדבר עליו.

אחר כך אני מבקש מהם לספר לי משהו
שלא נמצא בקורות החיים שלהם
והם מתוודים אחד אחד,
על העקמת בילדות,
על האשפוז הכפוי
ועל מעשים אסורים שעשו
וכל זאת בשפת האויב ומטעמו.

בסוף השיעור ניגשת אליי התלמידה הגרועה ביותר
ואנחנו משלימים את השכלתה
בפיירוז ויין וחשיש
בדירתה המוארת.

כשאני יוצא מדירתה
היא מברכת אותי בערבית
ואני משיב לה בגרמנית עצובה
ואז נבלע בדרום העמוק של העיר
בין השחורים
לאדומי העור
לזוהמת הערב.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שמועות מספרות
על היותי חובב
עיזים באופן לא
מקובל.

איני מאשר ואיני
מכחיש.


זוזו לסטרי,
עיזופיל.


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/4/18 8:21
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מישאל ג'ובראן

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה