אנו מותירים שובל דם
בשובנו משיט
בנהר
גונו אינו עוד
כחול או טורקיז
כשמימיו עולים על
גדותיו
צובעים מועל ידינו
באדום
גם את צעדי מגפינו
ההולמים על הדם
שהקזנו
ונשפוך על כל חלקת
אדמה שצבעה
החום או הירוק
ייאלם וייעלם בגרוננו
בקיבתנו
כל העם צבא
צובא על החיים
שמדי יום נרצחים
באוויר, בים, ביבשה,
בכל מחנה השמדה
מתחת ומעל פני האדמה.
לו הותרנו ידינו המגואלות
בדם
בין דפי היסטוריה אפלים
היינו מקימים יד
נישאת אל
מעבר טווח ראייתנו
לחזות
בעולם ומלואו של
שמות הנספים
שמי האין סוף
לא יידעו
מקומם צפוף מהכיל.
וכל חיים נולדים
עולמם השלם שביתרנו
ונפורר
דמם ממשיך לזרום
לפנינו
סכר המוסר טרם
נבנה
מי יעצור תאבוננו
הגובר
הנהר האדום רחב וארוך
מתמיד
זורם אל העתיד בו
ישחה גופנו
פינו לא ירווה
צימאון. |
