אני זוכר את הימים היפים ההם...
הייתי צוהל באחו עירום כש-רק נעליים גבוהות לגופי
האחו היה מדגדג את אשכיי,
מלטף את ישבני הענוג
שמש מלטפת הייתה מחממת את חלציי,
וכולי הייתי תשוקה וחרמנות רכה כלפיי הבריאה
רציתי לשגל כל עץ ואבן,
להתענג על כל פרח ודרדר
אכן, נחשק הייתי בעיני הטבע,
והטבע היה נחשק בעיניי.

עכשיו לאחר שהגענו על פורקננו,
אנחנו יכולים לשבת בנינוחות בפיג'מה החדשה שלנו,
לשמוע את המוזיקה הטובה של סוויד,
וליהנות מהיותנו אנו בעולם זה,
בו הכול בו ובו הכול,
חוץ ממה שלא
ואז נשקע לשינה ארוכה ומתוקה,
עם חלומות נעימים רכים,
בזמן ש-כל האנשים האחרים יעבדו
אחח...
ויהיה לנו כיף, וכיף לנו כבר עכשיו,
בעולם מופלא זה שלא משנה עד כמה עקום,
הכול מתיישר לבסוף.