לפתח ביתה של אחת
שאת שמה הוא שכח
כדי למצוא צרור מפתחות או אולי נחמה
ועובר עליו יום מחורבן
שהתחיל בשעון וגופו שנרקב
על כיסא שמנהל את חייו
אין לו דבר באופק
חלומות מבעד לשורות פלורסנטים
ותלושים לחג.
מעבדות לחירות,לעבדות,לעבדות....
ארבעים שנות בטלה ואוננות.
כדי למצוא צרור מפתחות
או אולי נחלה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|