בעצם אני לא מת
אני מעשן את דרכי לשם
השמיים נמוכים ומעוננים ויש גשמים
רוח חמה מעיפה עלים יבשים
בצמרות העצים מתרחשת מלחמת אלים

אני ירוי ודקור בכל מיני מקומות
מורעל וערוף וזב דם מורעב עד מוות
שום מים לא באו אל פי שבועות
אני רק שוכב בשוחה הזאת עד שאהפוך לשיר

אני הייתי יושב בבקתה של האיש הגדול והשותק,
שותה קפה כל הלילה כולו
אני שמעתי את הפרשים מחפשים אותנו
שום אישה לא תמנע מאתנו להישאר בחיים

אתה עומד על צוק גבוה
כל הגשרים שרופים ואי-אפשר לעבור
לעולם לא נשיג שוב את מה שאיבדנו
הם מבעירים את הכפר
ואתה קופץ ממרומי צוק גבוה אל תהומות הגורל.