[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גיל ברנד
/
אם אתה שמח

כשהאיש מ'קפה כהן' יצא לפנסיה, הוא פגש את סבו, הַקָּפֶאִיסְט
היתום שעלה ארצה מתימן. מי היה מאמין, ששק פולי קפה ימלא חיים
שלמים ובנים ונכדים וארוחות-חג כפי שרק בכרם התימנים יודעים
לסלסל. כשהאיש מ'קפה כהן' פרש מתפקידו כמורה ללשון עברית
בבית-ספר תיכון, הוא גילה את עולם הזימרה והתאהב בו. הם לחצו
ידיים, הוא והעולם הזה. דברים כאלו קורים. האיש מ'קפה כהן' שב
אל הניחוחות שעטפו את ילדותו, הפעם כְּקָפֶאִיסְט מזמר, חזן,
אולי חוזה, הרי אי אפשר בלי חזון. מתשע בבוקר עד שלוש, ראשון
עד שישי, טוחן, קולֶה ושר, לפעמים בלב, לפעמים מול ידידים,
עוברי-אורח או רוחות מלחמה וקַדרוּת.
"להריח אפשר בחינם," חייך, וכיבד כל אחד מאיתנו בספל קפה
מהביל. אז סיפר "כשסבא שלי, זכרונו לברכה, פתח את המקום [...]
לַחיים אין מועד ב' [...] תעשו דברים שאתם אוהבים," חזר שוב על
"אין כאן עוגות, רק קפה," (כאילו להדגיש שיש לשמוח בחלקך, לא
לקפוץ מעל הפופיק, או אולי כדי לתאר את מִשנתו כ'איכות מול
כמות', כפי שהיה עושה בן-גוריון, אילו נדרש למצות כל מהותה של
ההיסטוריה היהודית במילים אחדות) וסיים "היום הממשלה עובדת
בשביל הטייקוּנים ולא בשביל האזרחים. שורה תחתונה."
בתור מבוגרים, קשה לנו להתייחס ברצינות לשורה כלשהי, בלי השורה
התחתונה. לגמתי מהקפה, לא מבין גדול בקליית פולים ובטחינתם או
במיצוי שמנים ארומטיים מן האבקה, יודע לבשל, למזוג, שיהיה קצת
קצף מלמעלה. טעים. שורה תחתונה.
האיש מ'קפה כהן' פצח בשירה, עמוקה, מדוייקת, מאוהבת - 'גשר צר
מאוד', אחר כך 'בואי כלה' בסגנון חזנות אשכנזית, ובין לבין,
אותן שמחה ונדיבות שקיבלו את פנינו. חזון כאן ועכשיו. גם דברים
כאלו קורים. מחאנו כפיים לו, לסבו, ולְארומה שעד היום לא
הכרנו. מזל שגילינו את הארומה החדשה הזו, אחרת היה עובר יום
נוסף בלי מחיאת כף, וזה חבל. בחנות הסמוכה, רעשי ניסור וקידוח
מחרישי אוזניים, כי משפצים, או כי שק של מישהו אחר לא שרד תחת
האידיאולוגיה הטייקוּנִית. אבל כשהאיש מ'קפה כהן' מתחיל לשיר,
לקלות או לטחון, שום רעש או ממשלה לא יעצרו אותו. ככלל, אם אתה
שמח אז אתה שמח. בשיר האחרון, הצטרף אל האיש מ'קפה כהן' האיש
השני מ'קפה כהן', ידיד נפשו, זה שלראשו כובע קסקט ושלפני כמה
דקות בחנתי את יציבות ידיו ופקפקתי אפילו ביכולתו למזוג קפה
בצורה המניחה את הדעת. פקפוק אף פעם לא ממליך מלכים. הוא שָׁר
כמו הרוח של פרנק סינטרה ביום המוצלח ביותר שלה - 'אָיי דִיד
אִיט מָיי וֵואי'. תמיד ידעתי שיש משהו בכובעי קסקט.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
רגע! אז הוא
בכלל היה מת כל
הזמן?




האדמור מבין סוף
סוף מה כל
ההתרגשות מהחוש
השישי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/4/18 8:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיל ברנד

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה