בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי נִזְכָּר בְּרֶגַע יָפֶה, יָפֶה
מַמָּשׁ, קוּד מַקּוֹר בְּחַיַּי נִשְׁמָתִי! נִזְכָּר בפרטיו
יִחוּדִיִּים, באווירתו המשלהבת, לְפָחוֹת כְּפִי שֶׁהוּא
נִפְרַש- עַל גַּב ש-ִכְלִי הַדַּל, נִזְכָּר בְּהַרְגָּשָׁתִי
אָז! וככל שֶׁאֲנִי נִזָּכֵר בְּכָל זֶה, עָמֹק יוֹתֵר וְחָזָק
יוֹתֵר, וּמַרְגִּישׁ יוֹתֵר, בַּסּוּפָה שֶׁל אוֹתָהּ כמיהה
כּוֹאֶבֶת - הַהִתְגַּשְּׁמוּת הַיְּחִידָה שֶׁאֲנִי מוֹצֵא,
אֶל מוּל כָּל הַזְּמַן הָאַכְזָר, הָאָרוּר! הָאֱמֶת שֶׁל
השתרשות הַקִּיּוּם וְקִיּוּמִי וּמִנֶּגֶד - אוֹתָהּ
הָאַהֲבָה, הַגְּאֻלָּה הַיְּחִידָה הַמְּעַרְבֶּלֶת אֶת
נָשַׁמְתִּי; כְּאִלּוּ שׁוֹלֶפֶת לְתֻכִּי קְלָף; נֶחָמָה
אִישִׁית בְּצוּרַת הַמָּוֶת.

אֵינִי חוֹשֵׁב שֶׁהָעִנְיָן טָמוּן בַּנְּטִיּוֹת אובדניות,
בָּאֱמֶת שֶׁלֹּא. אֶלָּא בָּעֻבְדָּה הַפְּשׁוּטָה
שֶׁהַמָּוֶת הוּא הַנֶּצַח הַיָּחִיד שֶׁקִּיֵּם. פִּסּוֹת
הַזְּמַן הַחוֹלְפוֹת וְלֹא מוֹתִירוֹת אוֹתִי אֶלָּא לְבַד
עִם זִכָּרוֹן; זֶה לֹא הָיָה מַרְחִיק לַכַּת לוֹמַר שֶׁזֶּה
הַכְּאֵב אַחֵד הַקַּיָּם עַל כַּדּוּר הָאָרֶץ. וְכָל שְׁאַר
הַכְּאֵבִים אֵינָם אֶלָּא עֲנָפִים אֲרֻכִּים המשתרכים
מִתּוֹךְ שורשו הֶעָמֹק. אִי-נשיבת רוּחַ מִקְרִית עֲלוּלָה
לְהַפִּיל אֶת עלהליהם אֶרְצֶה וְאֶל הַלֹּא נוֹדָע.. אָח!
הַנֶּצַח!

וְזֶה נָכוֹן שֶׁהַגְּאֻלָּה הַיְּחִידָה הָאֲמִתִּית הִנָּהּ
גְּאֻלָּה אִישִׁית. לֹא דָּתִית, לֹא לְאֻמִּית, לֹא
קְהִלָּתִית, לֹא רַצְיוֹנָלִית, רַק בהתחוללות הַנְּשָׁמָה
לְבַדָּהּ כְּנֶגֶד הַזְּמַן קִיֵּם כָּךְ אֲנִי מַרְגִּישׁ
מָה שֶׁבְּנֵי הָאָדָם מְצַפִּים לָהּ, הַדָּבָר הַזֶּה אוֹתוֹ
הֵם מַכָּרִים בְּשֵׁם גְּאֻלָּה. כִּי הֲרֵי נְשָׁמָה
לְבַדָּהּ בְּכָל מִקְרֶה. הִיא מְנַסָּה לִבְרֹחַ אֵין
סַפָּק, אֶל אֲהָבוֹת, אֶל בילויים, אֶל הֶשּ-ֵגִים, אַךְ
בַּסּוֹף הִיא בָּאֱמֶת לְבַד. כָּל אֵלֶּה הֵן הסחות דַּעַת.
הַגְּאֻלָּה הַיְּחִידָה הִיא מִלְחֶמֶת חָרְמָה בַּזְּמַן.
מִלְחֶמֶת הַנְּשָׁמָה בכבליה הָאַכְזָרִיִּים.

הַדֶּרֶךְ לְנַצֵּחַ אֶת הַזְּמַן הִיא לְנַצֵּחַ אֶת
הַחַיִּים, כִּי הַחַיִּים הֵם רַק זְמַן, וְהַזְּמַן הֵם רַק
חַיִּים. אֵינִי מַצִּיעַ הִתְאַבְּדוּת אֶלָּא מִלְחָמָה
כְּנֶגֶד הַחַיִּים, בַּקִּיּוּם שֶׁל חֵרוּת אֵינְסוֹפִית לֹא
יוֹדַעַת גְּבוּל ושובע, לֹא יוֹדַעַת, לֹא יְכוֹלָה לָדַעַת
הַגְּדֵרוֹת אוֹ הַמֻּשּ-ָגוֹת אֶלָּא כְּשֶׁהַנְּשָׁמָה
כֻּלָּהּ לְבַדָּהּ וְזֶה לַיְלָה וְהִיא אֶל מוּל ש-ְרִידַי
קוּדִי מקורותיה המתמזגות כִּנְקֻדּוֹת בְּאֵיזֶה, מָה, יְקוּם
מַקְבִּיל? מָה זֶה בַּכְּלָל בָּאֱמֶת? הֶעָבָר אֵיךְ שֶׁהוּא
עַכְשָׁו? יְקוּם מַקְבִּיל. הַמְּקוֹמוֹת זֵהִים, הַמֶּרְחָב
זֵהֶה, הַפִּיזִיקָה זֵהָה, הַמֹּחוֹת זֵהִים, הַכֹּל מִלְּבַד
הַדְּבָרִים המהותים, יְקוּם מַקְבִּיל וְגֵיהִנּוֹם! אַף כִּי
הַמּוּזִיקָה תִּהְיֶה זֵהֶה, אַף כִּי הַפִּיזִיקָה, אַף כִּי
הָאָדָם עָצְמוּ! אַף כִּי אֲנַסֶּה נוֹאָשׁ לבוסס אֶת הַנּוֹף
המדויק, הֶעָצוּם, האוקיאנוס, הַמִּדְבָּר, הַקֹּטֶב, הֵעִיר,
הָעוֹלָם שֶׁל פנייך וְסִגְנוֹנְךָ וְאַהֲבָתְךָ; לֹא
אַרְגִּישׁ מִזֶּה דַּבֵּר בָּאֱמֶת אֶלָּא מִן הַזְּמַן,
וְרַק בִּגְלַל הַזְּמַן! שֶׁחָלַף. יְקוּם מַקְבִּיל
שֶׁנּוֹצָר להרף עַיִן, יקומים מַקְבִּילִים
שֶׁמִּתְגַּבְּשִׁים וּמִשְׁתַּנִּים כָּךְ בְּתָכְנוֹ.

וְאֶפְשָׁרוּת הַנֶּצַח, אַף כִּי אִם תּוֹדָעָתִי
תִּתְפּוֹגֵג אֶל הכיליון, הִיא לֹא רַק מְנַחֶמֶת, אֶלָּא
מְגֹאֶלֶת אֶת נָשַׁמְתִּי לַחֲלוּטִין. אֲנִי מוּכָן לָקַחַת
אֶת הַסִּכּוּן לְהִתְפּוֹגֵג אֶל הכיליון וְלוֹ לְאֶפְשָׁרוּת
מְעַטָּה, קְטַנָּה כְּרֹאשׁ סִכָּה, שֶׁל אֵיזֶה נֶצַח! שֶׁל
יְקוּם אַחֵד לֹא מִשְׁתַּנֶּה, לֹא מְשַׁנֶּה מָה הוּא
יִטְמֹן בְּתוֹכוֹ; רַק איזשהו נֶצַח, כְּפִי שֶׁרָצִיתִי בּוֹ
לְהִתְקַיֵּם כְּשֶׁהָיִית לְיָדִי. הבינו היטב! עֶצֶם
תְּחוּשַׁת הַגְּאֻלָּה בַּנֶּצַח יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי
לְהַבְטִיחַ לִי שֶׁגַּם בְּאִי-קִיּוּמִי אֶמְצָא בְּךָ, כִּי
חֻקֵּי הַקִּיּוּם הֵם מַעְגָּלִיִּים; כְּמוֹ שֶׁבְּעֵת
אַהֲבָה רָאִיתִי אֶת כָּל כֹּחוֹ שֶׁל הַנֶּצַח אליו ביקשתי,
כָּךְ גַּם בַּנֶּצַח אֶפְגֹּשׁ אֲנִי בְּכָל כֹּחָהּ,
הִתְגַּשְּׁמוּתָהּ, גְּאֻלָּתָהּ שֶׁל הָאַהֲבָה!