אני מדליק את העין החשמלית שלי,
בלעדיה אני לא יכול לראות
כלומר אני יכול לראות,
אבל רק בעין אחת

המיזוג של שתי התמונות, החשמלית והעין הבריאה,
יוצר תמונת עולם סוריאליסטי
כאילו העולם הוא ציור שצויר במחשב,
על-ידי אדם כשרוני במיוחד

אני פותח את החור בבטן, איפה שהיה הטבור,
ומאכיל את הקיבה שלי מזון נוזלי
אני צריך ללחוץ על ה-שפופרת במן לחץ על-ידי מה שנראה כמו מזרק

הבית שלי מתנקה לבד על-ידי רובוט שטוח,
אבל אני לא מפעיל אותו לעתים קרובות
חפצים מאוחסנים במרפסת, מזוודות שלא פתחתי,
ואוכל רעב בתוך המקרר שלי

חוץ מדרך הטבור, אני יכול לאכול גבינות רכות,
יוגורט, אשל, מרקים בלי דברים גדולים וקשים
אני יכול לשתות משקאות, אני לא שותה אלכוהול, אני שותה בירה
שחורה נשר

אם אני אשתה אלכוהול, אני אהיה בסכנת חיים,
כי כל האמצעים האלקטרוניים בגופי ששומרים על חיי לא מסתדרים עם
אלכוהול

החטאים היחידים שלי הם עצלנותי, שנובעת מגוף הרוס,
וסיגריות פה ושם

לפעמים אני טועם שוקולד למריחה בכפית, כדי שיהיה לי סוכר בגוף
אני לא מסוגל לשתות קפה, זה מגעיל אותי

כל היום אני שורץ במיטה, שומע מוזיקה, גם אינטרנט
אין לי לאן ללכת ואין לי לאן לבוא,
אין לי משפחה ואין לי עבודה, וגם לא חברים
אני בודד כמו בדל סיגריה.