בדרך הביתה הוא אמר שהוא הולך לאכול לאפה
הרדיו ניגן לינקין פארק והגוף שלי בער מחום
שיבשתי את השידורים בראשי ונכנסתי להתקלח
לא רציתי אותו, רציתי מים

הרגשתי אותו מסתובב בבית חסר מנוח, בעיקר בסלון
יוצא למרפסת לעשן, חוזר ומחליף תחנות
מטאל כבד ניגן מהסטראו שלי ומזג-האוויר היה חם-חם
אלו עוד הימים הטובים לפני החמסינים של אמצע הקיץ

אני משתינה באמבטיה כשאני עומדת, ומרגישה את השתן מתערבב עם
המים
למים על קרקעית האמבטיה יש ריח של כלור
מחפשת אותו בעיניי, אבל יודעת שהוא לא יבוא אליי
הוא רואה אותי בקטע מיני, ולכן לא ייכנס לחדר האמבטיה,
למרות שאני רוצה רק חיבוק

אני מייבשת את עצמי ויוצאת בתחתונים להדליק סיגריה
מישהו מעיף מבטים בי דרך החלון
הוא רואה שהפטמות שלי לא עומדות ואומר שהוא צריך ללכת
הוא מנסה להגיד לי שלא אשכח אותו ולא אנתק קשר,
אבל המילים שלו יוצאות מהוססות ומשובשות,
הוא גם מתחנן וגם מנסה לשמור על כבודו

אני מבטלת אותו, אבל יודעת שלא אנתק אתו קשר,
הוא יותר מדי חשוב לי והוא טוב אליי,
ורק בחברתו אני יכולה להסתובב עירומה ולהרגיש בנוח עם זה

הוא יוצא בריח עשן ובגדים ישנים, ואני מאפרת את הסיגריה ושואפת
בחוזקה
הוא לא משתנה אף-פעם ותמיד אני יודעת מה לצפות ממנו,
ומה לא.