נַסִּי לְהִתְאַהֵב בְּמִישֶׁהוּ עִם שֵׁם גֶּנֶרִי
נָפוֹץ, שָׁכִיחַ, שֶׁבְּכָל מָקוֹם
שֶׁיִּקְרְאוּ בּוֹ
גַּם הַרְבֵּה אַחֲרֵי שֶׁהָלַךְ
אֶת תִּסְתּוֹבְבִי
אוֹ תָּרִימִי אֵיזֶה מַבָּט
שֶׁמְּגַלֵּם בּוֹ חרון אַף
שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר
שֶׁלַּמְרוֹת הכָּל
הָיָה בּוֹ מַשֶּׁהוּ
כָּל כָּךְ...

הָעִנְיָן עִם שֵׁמוֹת גֶּנֶרִיִּים הוּא כָּזֶה
שֶׁלַּמְרוֹת שֶׁהֵם לֹא מַבִּיעִים דָּבָר
הֵם נִּזְרָקִים לַאֲוִיר אַחַת לַדַּקָּה
וְכֻלָּם לֹא מְבִינִים
שֶׁעֲבוּרֵךְ
הֵם מְחֻבָּרִים לַתְּמוּנָה
וְשֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה רֹגֶז
שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר:
אֵיךְ לֹא בָּרוּר לָכֶם
שֶׁהָיָה לוֹ גַּם
כִּינּוּי