עייפה נפשי, קרה ובועטת
משתנקת- שותקת;
אני ארנבת שחורה, צולעת וכואבת
מחפשת מפלט בין עשבים סבוכים
לפופים סביב רגליים קטנות-
שבריריות אך נושאות, ממשיכות
רועדות, מהססות בין עליות למורדות;
מהמורות- הן מייאשות זוג רגליים חבולות
כמו פיסות פאזל נופלות, מתפזרות.
אני חולצת נעליי, מתנשפת
מביטה על האספלט המזמין אותי לשבת
חברה מוכרת- אני כמעט ונשברת
בום! פתאום נזכרת ברצפת אבן-
שוממת תחת שמש יוקדת
אני בנימוס מסרבת, בעוד נפשי מתחננת-
'מתי כבר מגיעים?' היא שואלת
בקושי נושמת, שועטת ומבולבלת
תשובות היא דורשת- מורדת
מאיימת להתפרק על רצפת אבן קרה ובועטת;
אין מפלט באופק, אבל אני לא מוותרת
הארנבת השחורה עוד צולעת-
אך את גבה זוקפת;
מנערת עצמה וממשיכה ללכת. |
