רגעים של אחרי.
נשימתך מואטת כשכוך הסערה,
שיערך מוטל על בית חזה,
אצבעותינו נוגעות לא נוגעות,
במחול של קירבה וריחוק.
התיעוב הזמני שאני חש כעת
למגע גופך המיוזע
להבל פיך החם,
אינו אלא גורם נוסף המניע
את הסקרנות
התאווה למגעך
שוב.
מילותייך נרחשות אל צווארי
מסתחררות לתוכי
ואני מתכרבל בהן,
נעטף בעצמי
ובך
בשעת שקיעה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.