|
הַכֹּל הָיָה מֶתוכְנָן:
הַיּוֹם
הַמּוֹעֵד
הַשָּׁעָה-
הַחֶדֶר נִבְחָר בקְפִידָה
שְׁלוֹשָׁה חֲבָרִים -
בְּעֶצֶם
שְׁנֵי חֲבָרִים ויְדִידָה-
צועָדִים אֶל הֲלֹא נוֹדַע
רוֹצִים לְמַמֵּשׁ אֶת החָוויָה
"אַתָּה שָׁלֵם עִם זֶה?"
הִיא שָאֲלָה
"כֶּן בֶּטַח"-
הוּא עָנָה
מַפְגִּין בִּטָּחוֹן בְּחָסוּת הָטֶסְטוסְטֶרוּן-
לְלֹא מַחְשָׁבָה תְּחִילָה
ובמוֹעֵד שֶנִקְבַּע
הֵם הִגִּיעוּ כָּל אֶחָד בְּנִפְרָד
הַיַּיִן הָיָה פָּתוּח
הָבִירוּת הַמְתִּינוּ עַל הָשֻׁלְחָן
חֲבֵרוֹ חִיֵּך אֵלָיו
מַגְנִיב קְרִיצָה
שֶׁלּא נֶעֱלָמָה מֵעֵינָהּ
הִיא קָמָה לְעֶבְרוֹ
הֶחְטִיפָה נְשִׁיקָה
וּבְיַד הָשְׁנִיָּה
הִגְנִיבָה לְטִיפָה
"אַתָּה נִרְאָה מתוּח"
הִיא אָמְרָה
"אֲנִי?"
הוּא שָׁאַל
וּמָחָה זֵעָה
וְלִפְנֵי שֶהֶצְלִיח לֶהִתְעַשֵּׁת מֶהחֲשיפָה
לְשׁוֹנָהּ הָיִיתָה כְּבָר בְּפִיו
יָדָהּ עַל חֲלָצָיו
הוּא הֶעֱבִיר יַד עַל שדָהּ הָשׁוֹפֵעַ
וּמִשָּׁם הֶחְליק לֶעַכּוּזָה
מֶסָמֶל לַחֲבֵרוֹ בְּיָדוֹ הָשְׁנִיָּה...-
לְהַמְתִּין
אַך הִיא הִתְנַתְּקָה
וֶתָפְסָה בְּיָדוֹ
וּבְיַד חָבְרוּ
שֶׁלּא שָׁעָה לֶסִמּוּן "הָהַמְתָּנָה"
מוֹבִילָה בַּבִּטְחָה אֶת שְׁנֵיהֶם לַחֶדֶר-
שֶׁהָיָה מוּצָף כְּבָר רֵיחַ קְטֹרֶת
שהִתְפַּזֵּר תַּחַת אֲלֻמָּת הָאוֹר האֲדוּמָּה
הוּא הִתְנַתֵּק מהאֲחִיזָה
מֶסָמֶן לָהֶם לְהַמְשִׁיך
הֵם זֹרְמוּ בֶטִבְעיוּת
זֶה עוֹרֵר בּוֹ קִנְאָה
וּמִצָד שְׁנֵי-
הֲקַלָה
בִּגְלַל הַזְמָן השָׁאוּל
שֶפִּתְאֹם צָץ מִשּׁוּם מָקוֹם-
מֶאָפְשֶר לוֹ לַעֲשוֹת
אֶת מַה שֶבאֱמֶת רָצָה
לָצֵאת מֶהחֶדֶר בחסוּת הָחֲשֵׁכָה
לְהִתְנַחֵם בפַנְטַזְיָה
לֹא לְהִסְתַּכֵּן-
בטָעֲמָה הַמָּר
שֶׁל הָאַכְזָבָה |
|
|
במה חדשה, על
במותייך חלל.
טקס יום הזכרון
בבמה חדשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.