התרנגול

הלכתי לחנות העופות
לבחור לי עוף מאכל;
כשבאתי הביתה פרשתי
את גופו על השיש הקר;
כשפרשתי ראיתי
שרגלו כחולה ממכה
כחולה וחולה.


לא תאכלו על הדם
ואנו זוללים הכאב.


כשהיה חם היה גבר
ושערותיו נצצו אדומות
והיה נחמד למראה.
אך פעם אחת נחבל ברגלו
וכאב.


עכשיו בטננו לו
קבר
לעוף ולכאב.
עשינו עצמנו כאלוהים
וטרפנו הכל.


וגם זיתים אסור לפצוע בשבת.


וזית פצוע ורגל כחולה
היום נראים לי, היום עצובים לי
מבשר אדם בגבס
ומכאב שותת מרה.







מגבלות

כאן תם רכס הכרמל
עד כאן יבוא בכוחו
ומכאן-
כתף הר מושטת
רגל עפר שלוחה
לא ישיאוהו מכאן והלאה
והלאה מכאן משתרעת השפלה.


כאן תם קו המים
עד כאן ירוץ גל בכוחו
ומכאן-
בהשתחוויה עמוקה
חזור יחזור אל עצמו
וזעם גל וקצף מים
לא ירחיקוהו מכאן והלאה
והלאה מכאן-החול.


כאן תם כוחי
עד כאן אנשא בכוחי
ומכאן-
יד נמתחת מקצה ראש
ידים מטיחות באוויר
לא ינשאוני מכאן והלאה.
והלאה מכאן
והלאה מכאן
מה הלאה?