|
שאון להגני
מכניסני לבועה
מושכת בידית כסא המפלט
מסביב גשם של מילים מעורפלות
כלניות נוריות ופרגים
גרים מסתננים פליטים
בחירות או לא להיות
ובתוך כל אלה
מעיין פריחות
ולידה אחת מופלאה
ברוך שעשני
• |
|
|
"עד שסוף סוף
השתחררתי מהכלא,
תראו איך אנשים
קוראים לי! אני
מתבייש לצאת
מהבית... היה
עדיף שיקראו לי
"האוכל בתחת"!!!
"
(האופנובנק) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.