עברה שנה מאז שנשברה לי הברך
היא משמיעה קליקים כשאני מיישר אותה,
אבל היא בריאה עכשיו, פועלת ולא כואב
אני הולך כל יום אחר הצהריים לפגישת אלכוהוליסטיים אנונימיים
הם אוהבים לראות אותי שם, כי אני צנוע, שקט ולא תופס נפח
אף-פעם לא התווכחתי או התעמתתי עם מישהו או מישהי שם
כל אחד ואחת אומרים את האמת שלהם, וזה בסדר גמור,
אי-אפשר לדעת איך נראה העולם בראש שלהם

יצאתי ממכבסה ציבורית, ואחד עצר אותי
שואל אותי אם אני יודע שחיסלו פה מישהו פעם
אמרתי שאני לא יודע, והאמת שזה גם לא עניין אותי - אבל את זה
לא אמרתי
הוא התחיל לספר לי סיפורים על משחקי כבוד בין עבריינים,
ומה הוביל ל-מה ולמה
הוא אפילו נקב בשמות שלא אמרו לי כלום
אחר-כך פתאום הוא הוציא את הטלפון הנייד שלו, ולחץ על משהו,
ואז אמר הקלטתי אותך, תודה רבה
נבהלתי, אבל הוא הלך כי הוא כבר לא היה צריך אותי
אנשי המדיה והתקשורת הם יצורים מוזרים לאללה

כשהגעתי לפינת אבן גבירול, נזכרתי ששכחתי במייבש את השמלה של
הכלבה שלי,
אבל לא חזרתי, למרות שהצטערתי על השמלה שבוודאי תלך לאיבוד
הכלבה שלי נראית יפה בשמלה הזו.