בלילה-בלילה שום-דבר לא קורה
יש לי רגע בו אני מסתובב סביב עצמי,
ושואל מה הלאה
מרגיש האיש הכי בודד בעולם, הכי עלוב

לפעמים כוס קפה נותנת את הדרייב להמשיך,
יושב עם כוס קפה ושרשרת סיגריות ושומע מוזיקה

לפעמים אני מתעורר בשעות הקטנות של הלילה,
ואני יודע שלא אוכל להירדם שוב
אני תלוש מהמציאות אז באופן מוחלט,
נאבק להחזיר את תודעתי מעולם החלומות המטורף
מוזיקה מכאיבה בראש, אבל השקט קורע את הנשמה
יש לי מהפכה בבטן, וקשה לי לשתות,
אפילו משקה קר, שלא לדבר על קפה
דווקא אז אני צריך מאוד קפה, אבל הבטן שלי דוחה אותו,
אם אשתה - אקיא

אני מעשן את הסיגריות אז כאילו זה היה משקה,
כאילו זה היה קפה
אני משליך את עצמי לתוך האינטרנט, גם אם זה יכאב,
כי אני צריך לנוע לאן שהוא
ורק אז אני מסוגל להכין לעצמי קפה,
ואולי לשמוע מוזיקה עם נוכחות
לפעמים אני אפילו מדליק את הטלוויזיה על קליפים

אני לא צופה אז, לא ממש
מציץ מדי פעם, נזכר, אוהב את השיר

אני לא יישן בחפץ לב
אני מתעורר בחפץ לב
השינה מלאה תעתועי חלומות ומסרים תת-הכרתיים שמטרידים אותי
כשאני יישן - אני בסרט אימה פרטי מ-של עצמי.