[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מיקי אלטמן
/
ניצולים מאש

לשונות האש שבקעו מהדירה בקומה הרביעית נראו כזרועות המתחננות
לעזרה. גם הראשים שהציצו מחלון הדירה התחננו לסיוע. זמן קצר
אחר כך, כשכמה דמויות נחלצו מהדירה והחלו יורדות בסולם הכבאים,
הגיב הקהל שנאסף למטה בפרץ של מחיאות כפיים. ביטוי לתחושת הקלה
כמו זו המתרחשת במטוס אל על שנחת בהצלחה בנתב"ג. גם אותן ארבע
דמויות שעל הסולם ביקשו לנחות בהצלחה ולעמוד על קרקע יציבה. אט
אט הן ירדו, שלב אחר שלב, מתרחקות מלשונות האש וחוצות ענני פיח
שחור בדרכן מטה. ככול שהתקדמו, הלכה דמותן והתבהרה. הנה אישה
בכותונת בהירה, הנה בחור שכול גופו שחור מפיח, הנה איש בסרבל
אדום ורביעי ואחרון הוא הכבאי לו חייבים שלושת האחרים את
חייהם.
מוקדם יותר נתקבלה קריאת חירום במוקד כיבוי אש והצוות הכונן
הוקפץ למקום. הכבאים פעלו כאוטומט לפי התרגולת. הנהג עצר את
הרכב ליד ברז ההסנקה ומיהר לסייע לכבאי השני בפריקת הצינור
מהרכב וחיבורו לברז, כבאי שלישי טיפל בפקד של הסולם ההידראולי
והכבאי הרביעי, מזווד לעייפה בציוד מיגון, נכנס לתוך הבניין.
הוא עלה במדרגות לקומה הרביעית, נעמד מול דלת הכניסה לדירה
הבוערת, חבט בגרזנו על השלט "כאן גרים בכיף טינה ואנדריי",
והמשיך לחבוט עד שהדלת נשברה לרסיסים.
עכשיו, הכבאי ושלושת הניצולים על הסולם בדרכם מטה. הזמן הדוחק
לא מאפשר לארבעתם מחוות היכרות אבל אנו שחיינו אינם תלויים על
בלימה, רשאים לזהותם: טינה היא היורדת ראשונה. אחריה בועז,
אחריו אנדריי בעלה של טינה, ואחרון הוא שפיק הכבאי. ארבע נפשות
נמלטות יחדיו מן האש המכלה את כול תכולת הדירה.  
את שפיק עצמו לא ניתן לזהות במבט בשל ציוד המגן שעליו. מערכת
נשימה סגורה מכסה את פניו, קסדת כבאים צהובה מגינה על ראשו
וסרבל חסין אש עוטף את גופו. הדרך היחידה לזהות את האדם שתחת
המיגון היא לפי הכיתוב שעל הקסדה. שפיק רשם עליה בטוש עבה את
שמו. למען הזהירות. בהיותו דרוזי יחיד בצוות של יהודים פחד שמא
יד נעלמה תבקש להתנכל לו ותעלים משהו מציודו האישי. אמנם חבריו
לצוות קיבלוהו כאחד משלהם אך כבן מיעוטים עדיף לנהוג במצוות
"כבדהו וחשדהו". הוא לא נולד כבאי. בתום שירותו הצבאי חזר
לכפרו, הסתובב בחוסר מעש כמה חודשים וכמו שאר צעירי הכפר ניסה
להתקבל לאחת מזרועות הביטחון.  הוא פנה לצבא, למשטרה, לבתי
סוהר ולכיבוי אש. הראשונים להשיב בחיוב היו מכבי האש ומאז הוא
כבאי נלהב. וכשהפרנסה מובטחת, כול שנשאר לו זה למצוא צעירה
ממשפחה מכובדת שתהיה לאשתו. ואז, יעברו הוריו לקומת הקרקע והוא
והאישה ייכנסו לגור בקומה העליונה של בית המשפחה כמיטב המסורת
ואינשאללה שכול חדרי הקומה יתמלאו בילדים. אבל עד שתהיה לו
אישה משלו, הוא עסוק בחילוץ נשים אחרות שביתן עולה באש כמו
האישה הזו שיורדת עכשיו ראשונה בסולם.
הוא שמע אותה צורחת ברוסית עוד בהיותו בחדר המדרגות. כשנכנס
לדירה אפופת העשן והאש, לא ראה דבר. הוא ניווט את דרכו דרך
הלהבות לפי צרחותיה, ומצא אותה בחדר השינה, לבושה כותנת דקה
שבעירה אחזה בשוליה. היא רעדה כעלה נידף בזרועות הבחור הצעיר
שחיבק אותה בניסיון פתטי להרחיק ממנה את האש.  שפיק כיבה את
האש מכותנתה בעזרת תרסיס ששלף מחגורו ומשך אותה ואת הבחור
במהירות אל מחוץ לחדר. הוא מצא נתיב פנוי יחסית שהובילו למרפסת
הפונה לרחוב. באמצעות מכשיר הקשר הוא כיוון את מפעיל הסולם
וקצהו נצמד למעקה המרפסת במהירות מפתיעה. שפיק ניסה להבין אם
יש לכודים נוספים בדירה אבל השניים היו מבוהלים מכדי להשיב.
שפיק העלה אותה ראשונה על הסולם שהרי היא אישה. הוא הסיט מבטו
הצידה כשראה שאינה לובשת דבר מתחת לכותונת. הן על כבודה של
אישה יש לשמור גם בשעת מצוקה. כשהחלה יורדת בסולם, העלה אחריה
בזריזות את הבחור. רגע לפני ששפיק טיפס גם הוא על הסולם, הגיח
מתוך הדירה הבוערת אדם נוסף לבוש בסרבל אדום שהזכיר לשפיק נהג
מרוצים. מבלי שנשאל הוא אמר לשפיק שאין בדירה אנשים נוספים.
שפיק עזר גם לו לעלות על הסולם ומיהר לטפס אחריו. עוד כמה דקות
ירדו כולם מהסולם ואז יכוונו הכבאים את הזרנוק לחלונות הדירה
ויציפו אותה במים.
אם שפיק הכבאי היה מוסתר כולו תחת ציוד המיגון, הרי שבועז,
הבחור שהגן על טינה בחדר השינה,  היה ההיפך הגמור ממנו. בועז
עטה על גופו רק פיח שחור. אפילו את נקודת היהלום שעל תנוך
אוזנו לא ניתן היה לראות. הפיח כיסה גם אותה. הוא קיבל אותה
מטינה במתנה בפגישתם השנייה. היא חיפשה משהו קטן, לא בולט
שיהווה סוג של הכרת תודה. משהו שיחבר ביניהם מעבר למפגש חד
פעמי. כן, כזו היא. גומלת טובות. מאז המשיכו להתראות עוד פעמים
רבות, תמיד בשעות הבוקר, תמיד בחדר השינה שלה ושל אנדריי. כעת
אין דעתם נתונה לכך, אבל רק לפני חודשיים עוד היו זרים זה לזה.
דווקא בועז מצא את טינה. בטינדר. הוא חיפש חֶבְרה ומצא גם מין.
היא חיפשה מין ומצאה גם חֶבְרה.
בועז הוא צעיר שהצליח לעצור בשולי תהום. בחור שבא מבית טוב,
כזה שההורים בטוחים שמטפלות ושיעורים פרטיים הם מתכון מנצח
לגידול ילדים. במשובת נעורים נכנס לעולם הסמים ומבלי שהרגיש
החל מידרדר במדרון. נערים שנעו על גבול הפשע הפכו לחבריו.
חוויית המעצר הראשון גרמה לו לאזור כוחות ולהתנתק מאותם פושעים
צעירים. המשטרה אמנם חדלה להטרידו אבל הצבא לא רצה בו. מבלי
שרצה בכך, הפך בועז למנותק חברתית. עם בני מחזורו שהתגייסו
לצבא, לא הייתה לו שפה משותפת. הוא מצא עבודה זמנית במשמרות
אבל חֶבְרה לא נמצאה לו שם. פעם ופעמיים ושלוש הלך בערבים לבר
יין במרכז העיר אבל יצא ממנו בודד יותר משנכנס אליו.  כששמע על
אפליקציית טינדר, החליט לנסות אולי כך תימצא לו חֶבְרה. הימר
וזכה.
הוא צלצל וטינה ענתה. פגישתם הראשונה היממה אותו. שעה שלמה היא
ליטפה אותו ברוסית. אחר כך תתקן אותו שזו השפה האוקראינית אבל
הוא ימשיך להגיד רוסית והיא תתקן ושניהם יחייכו. כשלא עשו אהבה
דווקא דיברה עברית לא רעה בכלל. הוא סיפר לה על עבודתו והיא
תיארה לו את כיכרותיה של קייב. היא הקשיבה לחלומותיו ועזרה לו
לתכנן תוכניות.  הוא הבין  שפגישותיהם חייבות להיעשות רק בשעות
הבוקר, בזמן שבעלה בעבודה, והרי אין כעבודת משמרות כדי לחמם
יצועה של אישה. נראה שהכול מסתדר לטובתם. עד לשריפה שתפשה את
שניהם בהפתעה.
טינה אכן דיברה אוקראינית. היא גם חלמה באוקראינית. שום תעודת
זהות כחולה לא תגרום לה להפסיק להיות אוקראינית. שם בקייב היה
לה עתיד מעורפל כמו קיץ אוקראיני. היא הייתה בחורה נאה שמשום
מה כול האיוואנים והוולדימירים דילגו עליה. היא ידעה שמעבר לים
יש סיכוי לחיים טובים יותר ולפיכך נרשמה בסוכנות שהבטיחה
היכרויות עם זרים, וקיוותה לטוב. היא באמת האמינה שישראל תתברר
כגן עדן ושאנדריי יהיה גבר חלומותיה. אבל חלומות מתגשמים רק
באגדות וכלום מכול זה לא קרה. המזגן עזר לה להתגבר על החום
הישראלי. אף מכשיר לא יכול היה להפוך את אנדריי לגבר. טינה
כַּמְהה לעינוגי גוף. אנדריי לא היה מעוניין. אולי בגלל שגילו
כפול משלה ואולי מסיבה אחרת. כבר חשבה לחזור לאוקראינה ולפעול
משם לביטול נישואיה אבל מהסוכנות בקייב המליצו לה להמתין
והציעו שבינתיים תנסה את הטינדר. עכשיו היא רק רוצה להגיע
למדרכה שלמטה ועוד לא חשבה מה תגיד לאנדריי.
טינה הייתה רכישתו האחרונה של אנדריי. עד אז רק קנה בזול
אופנועים מושבתים, שיפץ ושיפר אותם ביד אומן ומכר אותם במחיר
מפולפל. הוא היה רווק מזדקן שבערב שתייה אחד נכנע להפצרות
חבריו והסכים לחפש אישה באוקראינה מולדתו. כשהתמהמה, תחב חבר
לכיסו תמונות של כמה כלות למכירה מהאינטרנט. מבין כולן, תמונתה
של טינה מצאה חן בעיניו. אולי כי מאחוריה נראה קצה אופנוע. הם
נפגשו  בלובי של מלון מפואר בקייב ושוחחו מעט. למחרת הזמינה
לארוחת ערב והתרשם מנימוסי השולחן שלה. ביום השלישי רקדו באולם
הנשפים של המלון והיא שתקה כשפספס צעדים. בסיום הריקוד שלף
טבעת והיא הסכימה. למחרת התחתנו בעירייה מבלי שאיש ממשפחתה
יהיה נוכח. לא כך חלמה להינשא אבל  למען עתיד טוב יותר הייתה
מוכנה להתפשר. יומיים אחר כך מצאה עצמה מזיעה בחמסין תל אביבי
בלתי אפשרי.
אנדריי חשב שיפהפיה כמוה על המושב האחורי תשביח עוד יותר את
ערכו של אופנוע. הוא  השוויץ בה בפני חבריו, היא פינקה אותו
במאכלים אוקראינים. בסוף כול שבוע יצאו למסע אופנועים. היא לא
אהבה את האבק. בלילות חיכתה שיתקרב אליה אבל כלום לא קרה.
כשניסתה לפתותו למעשה, עבר לישון על הספה שבסלון. היא הלכה
אחריו וביקשה והתחננה ובכתה אבל הוא סירב. גופה לא עניין אותו.
הוא ידע ששילם עבורה לסוכנות וכמו כול אופנוע שקנה, הוא יחליט
והיא צריכה לעמוד הכן לרשותו. רק לרשותו. כשמישהו לחש על אוזנו
אודותיה התקשה להאמין. מיד עזב את המוסך, נכנס הביתה על קצות
האצבעות ונדהם מהקולות ששמע. תחילה היה מבולבל. הרי אופנוע לא
בוחר מי ירכב עליו. אחר כך התעשת, הוציא מארון השירות פח דלק
ושפך תכולתו ברחבי הדירה. על רקע קולות של עונג הבוקעים מחדר
השינה, הוא דימה את עצמו כמצת תקני במנוע בעירה פנימית של
אופנוע.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הבעייה באנשים
של היום היא שהם
חושבים שרע זאת
הגרסה היותר
כיפית ומשוחררת
של טוב.

אודיסאוס
באמיתות על דור
האיקס.


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/3/18 16:13
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיקי אלטמן

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה