מעלייך שמש זורחת
על ראשך כותר תפרחת
את גורלך בשתי ידייך היום את לוקחת
חיזקי רגלך, ליבך אימצי, חיזקי גופך
חיזקי נפשך, ראשך פיתחי, חיזקי רוחך
שאל הדרך את יוצאת היום והמושכות הן בידייך
ותשוקתך ושאיפתך הן המאורות שבדרכך
ובעת בוא ליל ודרכך אובדת, ובעת בוא יום וחמה צורבת, וכשאת
פצעי ידייך את דואבת
ידעי שאין דבר אשר יוכל ממך לקחת את אשר את אוהבת, את חושבת,
ומייחלת
כי החרות נטועה יותר מכול בתוך נפשך, בחום ליבך, וצלילות ראשך
חיזקי רגלך, ליבך אימצי, חיזקי גופך
חיזקי נפשך, ראשך פיתחי, חיזקי רוחך
שזה היום אשר מביא לך את גורלך
וזה היום אשר מביא לך את אושרך
מביט אני במעיין, שם נעורייך עוד שוקקים; מביט אני בין עלי
כותר, שם פנייך באור ילדות עוד בוהקים
ושמח אני בשמחתך, ועצוב אני בבגרותך, כי רציתיך לי לילדה לעוד
דקה, לעוד שעה, לעוד שנה
אך יודע אני שזו דרכך, כי את ילדה, את נערה וגם עלמה, ובה זמנך
לפסל את יצירתך
חיזקי רגלך, ליבך אימצי, חיזקי גופך
חיזקי נפשך, ראשך פיתחי, חיזקי רוחך
כי זה היום בו את כנפייך את פורשת
כי זה היום בו בכנפייך את נוסקת
-- |
