כשהוא בא
אני לא יודע מה אני עושה,
אבל הוא בא

הוא שורף את כל מה שאני,
ואני כבר לא אני,
לא נשאר ממני

אני מדבר עם אלוהים הקדוש ברוך הוא,
אני מדבר עם הריק הגדול

מטומטמים יש ב-כל מקום,
אבל הם לא באמת מטומטמים,
הם רק חושבים דברים שלא שייכים,
הראש שלהם במקומות רחוקים

אני יושב בחדר ריק ולבן,
ואין לי חלון ואין לי ים
שתי ספינות מצוירות על הקירות,
וזה הכול בעצם
מלח ים בתוך המלחייה על שולחן המטבח שלי,
וזה הכול בעצם

מלאכים מרחפים על עננים מ-פה לשם לפה,
והעננים כמו השמש נבלעים באופק,
כמו משתחלים מתחת למפתן הדלת
ואיתם כל השמיים וכל היום שהיה,
עם כל המחשבות וכל רסיסי הרגשות,
הלבטים והפחדים, החששות והדאגות,
הכול נופל לתוך המים ממפל גדול מאוד

אני יושב לבד על סירה מנייר,
ירח גדול תובע חותם על כחול השמיים ולא רואים גל
הרבה רוחות שמיים מוזרות שלוקחות לכל מיני מקומות

כאב קטן לא מזיז שריר של נפש,
ולא צריבה בעור או בבשר
ילדים קטנים לא מבינים מבוגרים, אז הם צוחקים עליהם, קוראים
להם יצורים.