הַהֵלֶךְ מְהַדֶּרֶךְ סָטָה,
מִסְּבִיבוֹ אֲפֵלִים הַנְּתִיבִים.
יָשַׁב לְרֶגַע בַּצַּד כְּדֵי לְהֵרָגַע
אַךְ דַּרְכּוֹ הִמְשִׁיכָה בִּלְעָדָיו.

הַהֵלֶךְ הִקְשִׁיב מִסָּבִיב
הָמוּ בְּתוֹכוֹ הַפְּחָדִים.
מִשּפָתָיו מִלְמֵל מִלָּה וְאוֹת
לִרְגָעִים הָפַךְ אִלֵּם.

וּבְעוֹדוֹ מְדַבֵּר וּמְמַלְמֵל בּוֹ
כָּל מָה שֶׁכַּעַס וְרָתַח,
כְּאִלּוּ נָדַם רָחַק
בְּעוֹדוֹ מַקְשִׁיב לַדְּמָמָה הָרַכָּה.

הַהֵלֶךְ תָּעָה בְּדַרְכּוֹ
וְכִמְעַט חֹשֶׁךְ יָרַד.
עָצַם אֶת עֵינָיו וּמִלְמֵל בּוֹ
לְאָן מִכָּאן דַּרְכִּי מוֹבִילָה.

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי