אבא הלך לארצות רחוקות מאוד,
הוא הלך לעסות את רגלי השפנפנות
ואני נשארתי בודד עם הזין ביד,
משפשף-משפשף, וכלום לא יוצא

אמרה לי אני רוצה את מי החיים שלך,
שתעשה לי ילד, שתעשה לי תריסר,
שתגמור על האדמה ויצמח עץ החיים

אבל בראשי עוד מהדהדים היריות, ההפגזות והתותחים של חיל
השלום,
ובקושי אני עוצם את עיניי - קולות-רעשים בתוך ראשי
המפקד אמר להוריד להם את הראש, והמפקד הוא אלוהים,
הידיים שלי הם אלו שמתמלאות בדם,
כשאני יוצא לחסל מחבלים, לעשות מארבים

התנשמת גרה על עץ האלון, היא יפה ונוצותיה צחורות
היא מקללת בארמית ובלטינית, וקולה שיר גידופים
אני מאכיל אותה מבין אצבעותיי, והיא יורקת לי בעין
אני מקים לה שובך יונים (למרות שהיא תנשמת),
והיא מחרבנת על מפתן החלון שלי,
איפה שאני שם את המאפרה בשביל לעשן,
למרות שאנשים רעים מעלים את מחירי הסיגריות כל הזמן
ההפך - הם צריכים להוריד

אבל כשהוא בא - הוא בא עם פטיש, כבד מאוד,
והתחיל לתת לי אותו בראש
ככה זה כשאתה גר עם האויב
אמרתי לו שהטלוויזיה ובכלל התקשורת היא כמו צמח טורף,
חיה פראית,
יש לאלף אותה, יש לרסן אותה, יש לקשור, יש לכלוא בכלוב,
אחרת היא תצא מדעתה - כי זהו טבעה

אבל הוא ראה בטלוויזיה סרט אימה,
ובא לנסות את מזלו ב-מה שראה בסרט עליי
אני לא ראיתי את הסרט - אני רואה סרטים של בנות,
לכן לא הבנתי למה הוא מתלהב כל-כך ממסור חשמלי קטן,
ומנסה אותו על רהיטים במטבח שלי
כשהוא רצה לנסות אותו על העצמות שלי - הבנתי
אבל זו לא אשמתי שהעולם חרא ואני צח וצחור כשלג.