ויוולד לאיזור השפלה ילד; חסר שם; ויגדל ולא יראה בחברתו דבר
אלא תוכחה וזדון; ; לא יראה דבר בגלים הנסחפים של הים אלא מן
הבריחה; לא יראה דבר בקירבה אלא מן המרחק: לא יראה דבר בנגיעה
אלא מן הפלישה; לא יראה דבר בדרך אלא מן האיבוד! ; לא יראה דבר
בחייו; אלא מן הלמות; ויתבגר וככל שיתבגר כך יראה אל תוך
האימה; אל האנשים; אל האדמה; אל השמיים; אל הבריאה; ויכרע על
ברכיו ויאמר לה'; מה תשליחני לכדי כת רועיך רק כדי להביאני
לידי כך; לילות צפית בי דומה בדומייה; מעבר לכל ההרים של הארץ
המובטחת ישבתי רק אני; ודממה ולילה ושקט רק הם משיבים לי אך
לעולם לא אתה; הכל מלא בכלום ואילו אני לא; אני דורש למשהו;
התאמר לי נא כי דרישתי דיינו משהו; ואומר; אולי; לפעמים; וזה
תמיד חולף;

וישמע ה' את אשר אמר וישב ויחשוב ויתהה; ויילך ה' אל אחד
המלאכים הטובים בשמיים; לוציפר שמו; וייאמר ה' ללוציפר כי אדם
יש ההולך על הארץ מקרה אבוד; בנפשו אני מסתכל ורואה לעומק דרכו
הבודדה; ובודדה היא יותר מכל מה שיצרתי; איני רוצה את לילותיי
כך; אין לילותיי כך; ויראה לוציפר כי ה' עוטה ארשת חדשה; ארשת
אבדון ותהייה; וימשיך ה'; בנפשו אני מביט ורואה מלחמות אשר איש
לא נלחם בהם; שום ארץ לא נכבשת; הדם לא נשפך אלא זורם לו;

לוציפר; מלאך אשר שקדנותו ליצירתו של ה' לא ידעה שובע וגבול;
אהבתו בלבד הייתה יכולה להספיק לעולם כולו; והיא הספיקה; לעצים
ולים ולהרים ולאדם ולאהבותיו ולהליכתו בעיניו כל דבר זכה לאור
מיוחד וכנה; ויאמר לוציפר לה' כי יראה הוא; בנפש האדם חסר השם
הוא יביט ויפיץ; לא יתקן; אלא ישחרר; עוצמת טוב אינסופית;
בעודו כבר מתחלל בתוך בוץ נשמתו של חסר השם; אתה תראה; הוא
אומר; לא רק שיתקן דרכיו; לא רק שירא ה'; אלא גם יהיה הצדיק
הגדול בדורו;  ויהרהר ה' אל עצבות וישלח את לוציפר לדרכו; וישב
על עננו ויביט לכל עומק יצירתו; ויתהה אל נשמת האדם חסר השם;
ויתהה אל הצורות והצלילים; אל העננים בנייני הנחושת איזורי
הקטל; רחובות ובקתות; הרים ומגדלים גבוהים; לכל אורך היום
והחשיכה והאהבה והבדידות: ויבלח במוחו רעיון חדש; הראשון מאז
המפץ הגדול; הרי הוא צריך שם! ;

וירד לוציפר מן השמיים אל ההרים; אל האדמה ואל העיר; יצפה
בצעדיו העזים של מושאו; יראה את התגוששותו עם שאר האדם; ויראה
כי אין הוא מרגיש דבר מהאהבה אלא מן המכאוב; וישב מחוץ לחלונו
בלילות ומבעד להמון הגדול בימים; תוהה ומתרכז מבעד לעיניים
השוקטות; מבעד לשפתיו אשר רועדות; יאזין היטב למקצב פעימות
הלב; יאזין היטב לקצב נשיפת החמצן; סם החיים; מהיר ורועד;
ויראה בתוכו את כוחו העצום של המשיח; ויראה בתוכו את כוחה
העצום של אפלה; דבר חדש לחלוטין בבריאה הגדולה; ויראה את כל
נצח האפילה; הבדידות; הכמיהה; האבדון; האהבה; המשיחיות;
ויתנוסס לשמיים; במין מכת פתע; במהירות אור;

וימשיך ה' בהרהוריו; ויחדור אל נשמת חסר השם; להתחולל
בצינורותיו הארוכים; ויראה לעומק האפילה; אל רחובותיו העקומים;
אל ההזיות המחרידות; יראה כי לפני שנתיים; לילה אחד; ישב חסר
השם על יד כתפה של אישה; אורות מנצנצים; חשיכה ודומייה; והקשיב
לה בלהיטות; נגיעותיה זלגו מבעד לעורו; מבעד לורידים; מבעד
לחומרי; מבעד לזמן; ויקיץ ה' מחזיונו; בוכה; עד נשמתו; וככל
שיבכה כך יבין יותר; ויקום ה' בהתלהבות גדולה לאמר; הרי מצאתי
שם! ; המשיח! ; המשיח! ; המשיח! ; ויבין כי יטיב הדבר אם
יסתירנה מלוציפר; ויבין כי יטיב הדבר אם יהרגנו;

ויתהה לוציפר אל אשר ראה; ויילך אל ה' וישאל אל אשר ראה; אך לא
את הכל: הלה ישמיט את כוחו העצום של המשיח; כפי שחזה; ישאיר
לה' רק את האפילה; וישב ה' ויזייף את רוחו כאילו להקשבה; כאילו
להפנמה; ויאמר ה' ללוציפר כי מסוכן הוא; כי הוא טעות; כי אם לא
מעולם אחר; הרי שמה' אחר! ; ויחוש לוציפר שנאה עזה אל בוראו;
ולא יבין כי מה קרה; ופניו מאדימים; ויעלה קולו יצרח אל ה'; עד
אשר כל היקום שמע; הרי אתה האלוהים האחד! ; אתה ה' האחד!;
ויסלק ה' את לוציפר;

וימשיך לצעוד חסר השם; ורגעיו חולפים אך נשמתו לא; לא ייתן לה
לחלוף; ותכאב היא בכל נגיעת אהבה; בכל ובעיקר בכל נגיעת
בדידות; נגיעת הלילה; נגיעת הכוכבים; והרי הוא כבר יודע שהוא
המשיח; איך לא יכול לדעת; ויתגלה אליו מלאך מן ההרים; לוציפר
שמו; ויאמר לוציפר לאדם חסר השם;  אתה המשיח; ואילו גם האפלה;
ויאמר אליו חסר השם; אינני המשיח כי אם חסר שם; ויאמר לוציפר
איך שתרצה; אך הינך המשיח אתה; ויקום חסר השם; בצעדיו; יוביל
את לוציפר לכל עומק האדמה והצורות; לאמר;

והלא המשיח הוא אדם אשר יסיים את עולמו של האלוהים; יסיים את
איזונו; ובכך חייב להיות חסר איזון; ומלא כאוס ; יסיים את
עולמו; בכך חייב להיות ההיפך שלו; ואם המתים יקומו לתחייה; אז
הרי לא משנה מי ימות; המשיח הוא גם האנטי משיח; עם זאת; אינני
המשיח; ויקפוץ חסר השם אל מותו ונשמתו מרוסקת לרסיסים לכל עומק
האדמה; ונשמתו שקופה חשוכה ובודדה;

וירדוף לוציפר אחר כל פיסות העור והלב; ויחפש ויראה שאריות
המשיח; ויבין כי מפוזרות הן כמפה; ויילך ברחובות השוקטים;
וירקוד במקומות החשוכים; ויכתוב בחדרים הקטנים; ויתגושש עם שאר
האדם; וישב עם אישה על ספסל; ואורות מנצנצים; דומייה; ינשק
אליה; וילך; ויכתוב; ונשמתו תגדל; נשמת לוציפר; נשמת שָ-טָן;
וישחית את האדם וימשיך להשחית; עד אשר יגואל