הקרביים נשאו אותה לארצות מוזרות.
היה יתד בתוך האדמה ושלט בו רשום שמה.
"נקברה בזמן לא חשוב, מישהי לא חשובה,"
היה זמן שהיא חשבה שהעולם יצא מדעתו,
ואז היא הייתה מבינה שבטירוף יש חוקיות,
וזה היה אמור להיות כך עוד לפני שזה קרה
כמובן שזה לא היה מנחם אותה,
כי היא הייתה רק עוד בורג במערכת,
עלה מוטח מפינה לפינה ברוחות היקום הסוערות
כשאבדה התקווה, לפחות לגביה,
היא השליכה את עצמה ממרומי מגדל גבוה,
אל מתחם המסעדות, הדוכנים והקיוסקים שלפני המבנה
היא התרסקה לאלף נתחי בשר,
דמה השפריץ למרחק של עד עשרה מטרים,
והכה בעיניי הילדים, ההורים, המחנכים, והעובדים הסוציאליים
כמובן שהם לא עשו עניין גדול ממותה,
רק כינו אותה טיפשה ומשוגעת ופסיכית ומטומטמת,
ב-של האופן בו בחרה למות,
וגם משום שבחרה בכך
כשהיה לה זמן, היא הייתה יושבת ליד המים,
מתחת לעצי אורן, ושורקת לציפורים
הם תמיד ענו
ההבדל בינה לבין החומר האפל לא היה גדול,
לאמתו של דבר היא הפכה לחומר האפל. |