[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גיא שמש
/
בבית

כשהוא היה יוצא מהבית,
הוא היה מוריד את הפנים,
הולך עם ראש באדמה
כדי שלא יראו כמה הוא עצוב,
כמה עיניו כבויות.

הוא היה חוזר והוא היה בוכה,
כי מישהו הצליח להסתכל בפניו,
ולפעמים בעיניו.

ימים רבים הוא ניסה למצוא פתרון,
ולבסוף הכריז שמצא,
ואף עשה משהו בנידון.

הייתי שואלת מה,
והוא היה מחייך חיוך קטן ולא עונה,
אמר תראי.

ואז אותו הבוקר
הוא היה צריך ללכת לדואר
ששימש גם כבנק
כדי להפקיד כספים,
לקחת ולשלוח מכתבים.

דפקתי בדלת חדרו
ואמרתי לו שהוא צריך ללכת,
והוא אמר שהוא עוד רגע מוכן.

ישבתי ורקמתי את ציפת הכרית,
נהנית מחום אש האח,
כשהדלת נפתחה
והוא יצא ללא פנים.

צרחתי כמו משוגעת,
אבל הוא רק צחק.

במקום עיניים
היו שני חורים קטנים.
במקום פה
היה חור עגול.
חורים זעירים לנחיריים ואוזניים.

ראשו היה אדום
ומלא נימי דם
וחסר שיער.

הוא יצא מהבית,
וזה הרגע בו איבדתי את שפיותי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יש פה צרצרים
בקהל?


סטאנדאפיסט בכנס
סלוגנים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/2/18 7:08
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיא שמש

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה