בָּחוּר צָעִיר, לֹא מִחֶלֶם מֵעִיר אַחֶרֶת
נִמְצָא בַּבְּעָיָה לֹא בָּרוּר לוֹ אֵיךְ אוֹמְרִים
שְׁבִיעִיּוֹת אוֹ שִיבְעִיוֹת
הָיָה אוֹמֵר שְׁבִיעִיּוֹת הָיוּ מְתַקְּנִים אוֹתוֹ
לְשִיבְעִיוֹת
כְּשֶׁהָיָה אוֹמֵר שִיבְעִיוֹת הָיוּ מְתַקְּנִים אוֹתוֹ
לְשְּׁבִיעִיּוֹת

מִסְכֵּן הַבָּחוּר נַעֲשֶה מְתֻסְכָּל, לְגַמְרֵי מְבֻלְבָּל
יָשַׁב דָּרַשׁ חָשַׁב מָה עוֹשִים אֵיךְ פּוֹתְרִים אֶת
הָעִנְיָן
לֹא יָשַׁן שָׁבוּעַ, לֹא אָכַל, לֹא הִתְגַּלֵּחַ,
נִסָּה גַּם לֹא לָלֶכֶת לְשֵׁרוּתִים אֲבָל לֹא הִצְלִיחַ
לוֹ

בְּסוֹף שָׁבוּעַ קָם אָמַר דַּי עַד פֹּה, יֵשׁ דֶּרֶךְ
וְזֶהוּ שֶׁלֹּא יְבַלְבְּלוּ לִי תַ׳מוֹחַ
הֶחְלִיט יַגִּיד שְׁתֵּי הַמִּלִּים בְּמִלָּה אַחַת:
שִיבְעִיבִיוֹת

מְכֻסֶּה מִכָּל כִּוּוּן וְחֶסְכוֹנִי לָמָּה לֹא? יֵשׁ
אִסּוּר עַל דִּבּוּר?
מָצָא חֵן בְּעֵינָיו צָעַק מָצָאתִי! מָצָאתִי!
כְּמוֹ אַרְכִימֶדֶס רַק הוּא לֹא יָשַׁב בָּאַמְבַּטְיָה
וְהָלַךְ לְהִתְגַּלֵּחַ לֶאֱכֹל וּלְהִתְקַלֵּחַ וְגַם יָשָׁן
אֵיזֶה שָׁעָה,
בְּשֵׁרוּתִים הוּא כְּבָר הָיָה אָז אֵין בְּעָיָה

כֻּלָּם בָּעִיר, לֹא חֶלֶם כַּמּוּבָן, חָשְׁבוּ רַעְיוֹן
מַבְרִיק
אָמְרוּ אֵיזֶה גָּאוֹן יֵשׁ לָנוּ בָּעִיר תִּרְאוּ מָה
הִמְצִיא לָנוּ אַחְלָה קִצּוּר
חוֹסֵךְ לָנוּ דִּבּוּרִים וְגַם הַבָּחוּר לֹא מְבֻלְבָּל
יוֹתֵר, כֻּלָּם נֶהֱנִים

הַצָּעִיר רָאָה שֶׁטּוֹב אָמַר יַמְשִׁיךְ לְפַתֵּחַ אֶת
הָרַעְיוֹן
הַפַּעַם כְּבָר אֵין צֹרֶךְ לֹא לִישֹׁן לֹא לְהִתְגַּלֵּחַ
אוֹ לֹא לֶאֱכֹל
אֶת זֶה הוּא כְּבָר עָשָה קֹדֶם אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים
וְהַשֵׁרוּתִים גַּם לֹא בְּעָיָה תָּמִיד הָלַךְ חָפְשִׁי
גַּם קֹדֶם

עַכְשָׁו הַבָּחוּר מַצִּיעַ עַל אוֹתוֹ מִשְׁקָל גַּם אֶת
הַמִּלִּים הַבָּאוֹת

שִילְשִיתִיוֹת
רִיבְעִיתִיוֹת
חִימִשְיתִיוֹת
שִישִיתִיוֹת
שִימִנְימִינְיוֹת
תִישְעִיתִיוֹת
עִישְרִירִיוֹת

אַחַת וּשְׁתַּיִם פָּשׁוּט אֵין צֹרֶךְ בְּשִׁנּוּי
לֹא קַיָּם דִּוּוּחַ בָּעִיר עַל בִּלְבּוּל בָּהֶן עַד
הַיּוֹם

כֵּן בָּעִיר מַחְזִיקִים סְטָטִיסְטִיקָה עַל בִּלְבּוּל
בְּבִנְיַן הָעִירִיָּה
וּשְׁנֵי עוֹבְדִים עִם רֶכֶב צָמוּד עַל בָּטֶרִיּוֹת שֶׁלֹּא
יַהַרְסוּ אֶת הָאַקְלִים
וּמַזְכִּירָה עִם טֶלֶפוֹן וָרֹד לָמָּה וָרֹד לֹא אָמְרוּ
לִי.
אוּלַי הוֹלֵךְ יָפֶה עִם הַלִּיפְּסְטִיק אוֹ הַנַּעֲלַיִם
לֹא יוֹדֵעַ אֲנִי לֹא מֵבִין בַּוָּרֹד

מְצֻיַּן הַחַיִּים קַלִּים עַכְשָׁו וְזֶה תָּמִיד נָעִים
וְטוֹב
תּוֹשָׁבֵי הָעִיר, לֹא חֶלֶם אַתֶּם זוֹכְרִים,
אִמְּצוּ מִיָּד אֶת הַשִּׁיטָה
אֲפִלּוּ בְּלִי הַצְבָּעָה בְּבִנְיַן הָעִירִיָּה אֵיפֹה
שֶׁהַמַּזְכִּירָה עִם הַטֶּלֶפוֹן הַוָּרֹד יוֹשֶׁבֶת
וְגַם שְׁנֵי הַפְּקִידִים עִם הַבָּטֶרִיּוֹת לִשְׁמֹר עַל
הָאַקְלִים

אֶת אַחַד וּשְׁתַּיִם לֹא הָיוּ צְרִיכִים לְאַמֵּץ
כִּי אֵין דִּוּוּחַ עַל בִּלְבּוּל כְּמוֹ שֶׁהִזְכַּרְנוּ
קֹדֶם כֵּן, הָרַעְיוֹן מָצָא חֵן לָהֶם,
אַף אֶחָד לֹא יִטְעֶה הַכֹּל פָּשׁוּט וּבָרוּר

רַק בְּעָיָה אַחַת יֵשׁ לְתוֹשָׁבֵי הָעִיר, לֹא חֶלֶם
אֲנַחְנוּ כְּבָר יוֹדְעִים מִקֹּדֶם
הַכָּתוּב לְמַעְלָה זֶה שְטוּטוּטוּיוֹת מִמּוֹחוֹ הַקּוֹדֵחַ
שֶׁל הַכּוֹתֵב

אוּלַי הֵם לֹא מִחֶלֶם וַאֲנִי כֵּן?
אוּלַי?

חֲתוּם
חָתוּם צָרִיךְ סְפּוֹנְגָ׳ה