מי חיים הם סוג של היטהרות לנפש,
שצמאה למדבר ולא יכולה בלי מים בתוכן
גם אנחנו חיינו בלי מים במשך שנים רבות,
אבל ינקנו מים מהאדמה,
וזה מה ששמר עלינו רעננים וירוקים,
ואפילו הביא לנו פרחים ופירות,
והעמיק את השורשים שלנו
יכולתי לספר על הלילות מלאי הירח,
בו רוח קרה נשבה וערפה את העלים,
ושברה את הענפים,
אבל בסופו של דבר הגשם בא
וכשהגשם בא, מי יכול עליו
הוא הביא לנו חיים,
גם אם הם לכאורה לא ראויים
אבל מי יודע צפונות גורל,
ומה טמון בכל עלעל ועלעל
הם הקימו מחנות סביב לנו,
עם בתי מגורים, נקודות לאוכל ולמדורות,
ואפילו הציבו רמקולים גדולים,
שניגנו טראנס כל הלילה
וביום הם כבר היו סחוטים,
קמלים ועייפים,
וצנחו על הקרקע ישנים,
כמו פרחים נובלים
אך על אף זאת עוד שרדתנו,
במדבריות הלא נגמרים
הפרחנו עלעלים, ניצנים וקוצים,
והיינו חלק ממערכת הטבע
הטבע קרא לנו מ-כל פלג מים,
ומכל אוושת רוח ואגל טל
יכולנו לראות אותו בכוכבים שבהם היה סדר,
למרות שהם חגו כל הזמן. |