[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








והוא רצה כל כך להיות לי למושיע,
לתת תמיכה לדאוג ששוב לא אשבר.
כן הוא רצה להיות משען, זה שירגיע,
רצה כל כך, ניסה כל כך להישאר.

והוא רצה להיות לי כל מה שחלמתי,
ניסה נסיך על סוס לבן ואף אביר.
חשב שסיפורים ואגדות לעצמי ביקשתי,
וכל ניסוי כזה רק ריקנות הותיר.

ובשבילו אני הבטחתי לנצח,
את השונאת, את הפגועה בי להשתיק.
חיבקתי שוב ורק חיכיתי שיתפקח,
שיתעורר שייעלם ששוב יפסיק.

הרי עברנו כבר סיפור אחד או שניים,
וכבר נשברנו לרסיסים ללא חזור.
נתנו את הלב, אהבנו עד שמיים,
והתרסקנו אל אותו כאב טהור.

"למה כדאי, עדיף יילך, למה שוב פעם?"
המוח מחשב מסלול בין הטיפות.
אבל הלב נטול בלמים, איתו אין טעם,
ורק הראש כבר מתכנן תקציב דמעות.

"אז רק הפעם, תנסי שוב, אולי ילך לך,
ותמצאי את הבחור לו כה ייחלת."
"לא להישבר תמשיכי לנסות והוא יגיע,"
ואת הקשבת להם אבל בפנים קיללת.

כי מי רוצה לחוות שנית את כל הסבל?
ומי בוחר בידיעה להישבר,
הרי בסוף לבד לא רע, למה הכבל?
למה לחכות בציפייה שייגמר?

אבל איתו אני הבטחתי שאצליח,
השתקתי גם את הקשה במחשבות.
נתתי צ'אנס, כמהתי כל מה שהבטיח,
עכשיו אזל שנית המלאי של הדמעות.
חוזרים לשקר ובונים מלאי חדש - חומות!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
גשם גשם
שובה גשם
שוב אל השדות
המחוקים ההם





צופל


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/2/18 20:19
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליזי קופרמן

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה