דְּמָעוֹת מִתּוֹךְ הַלַּיְלָה, מִן הַחֲלוֹם.
מִתּוֹךְ הַדֶּרֶךְ הָעוֹלָה אֶל הָאוֹר.
לִמְצֹא מִפְלָט מִן הָאֶתְמוֹל,
לְהִתְחַבֵּר אֶל הַמָּחָר
לִשְׁכֹּחַ לֹא לִזְכֹּר.

עֵינַיִם פְּקוּחוֹת בְּתוֹךְ חֲלוֹם.
זֵרֵי פְּרָחִים בְּיָרֹק וְאָדֹם.
וּשְׁאֵלוֹת נוֹקְבוֹת
צָצוֹת וְעוֹלוֹת,
מִתּוֹךְ הַנִּשְׁכָּחוֹת:
אָהֲבָה אַחַת נִכְזֶבֶת, גּוֹרָלוֹת.

אֵיךְ נִתַּן לִשְׁכֹּחַ וְעוֹד לִמְחֹק.
לֹא לְהִתְמַסֵּר שׁוּב, לֹא לְהִבָּהֵל.
מָה כְּבָר יָכוֹל עוֹד לִקְרוֹת
זֶה מַמָּשׁ לֹא יוֹתֵר
מֵעוֹד סִבָּה לִבְכּוֹת.

כל הזכויות שמורות
לדן בן שלום
22/2/18