[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








גם אם דבריי יחשבו כדברי הבל
מהראשון עד האחרון
מהטוב ביותר עד הגרוע ביותר
גם אם יוקעו כדברי הבל ושפל
גם אם ישרפו באיזו חגיגה גדולה
אנשים רוקדים צוהלים מסביב
עיניהם בורקות
כל אות תתפוגג בלהבות כגיצית קטנה
שלאוויר העולם נשלחת
אך לא בכדי משמעות
אלא בכדי עצב, וזעם
קורותיו של האיש
שרצה למות על חייו
ורוצה לחיות כל מותו
אני יודע
אף אחד מעולם לא יחשוב על ללכת בדרך שלי
אבל זה מה שאני אוהב בזה
זו הדרך
שלי
שמעולם לא הייתה דרך אלא פשוט מצב קיים
של אבדון חושים מוחלט
אבדון לא כמו באי, בים, שורץ כרישים
אלא כמו בחדר, בלילה
בלעדייך
התשובה היחידה שהייתה לי אי פעם היא עינייך
השאלה היחידה שפתייך
הבית היחיד, תחת זרועתייך
הדרך היחידה שמעולם הייתה לי
היא הדרך הנפרשת לי
אלייך

לפני שאירה בעצמי
אירה
אל
השמיים
כדי שבני האנוש
פעם אחת בחייהם
ישמעו את הרעם לפני שהם רואים את
הברק

(הברק יכה לכל אורך השמיים
הכל יחושמל ממכותיו החדות
לא ישאיר דבר לכוכבים, לעננים
ולירח המתחבא לו בפינה)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"מה הצבע האהוב
עליך?"
"אין לי. אבל
כשהייתי בגן, אף
אחד לא אהב
שחור. אז אהבתי
אותו כי ריחמתי
עליו."

הרוסיה שמשתייכת
לסוג השני


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/2/18 5:20
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אני סילפן

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה