עידו ריד / כולנו אחד |
אתה.
ואנחנו כולנו אחד; תחת איזה אור משכר, אנו נעים, עור משתקף
בעינינו, משקר לנו שאנחנו נאים.
ובשביל מי זה אני שואל? אך התשובה כה קלה, כה פשוטה. זה
בשבילי. הלא אני כאחד הנעים; אור פוגע בי, עור בעיני, שורף
אותי.
על כן אין אני נבדל, כי לחינם מילותיי - הבל הן. אבק בענן
הזמן, שכלל לא יודע שאני פה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|