תן לי, בבקשה, להשחיל רק עוד מילה אחת לפני השינה.
אני רק מתחילה להבין עד כמה אני צריכה לכתוב לך.
אני אפילו לא יודעת מה הכתובת. לא שאכפת לי.
אכפת לי.
אני לא צריכה הרבה. לא, לא הרבה. אני חיה על מים ואבוקדו
ועל... על שאריות של מילים שלי. על מה שנשאר, בגדול.
בגדול אני פשוט חיה, אתה מבין. למרות שאני כבר לא באמת חושבת
שיש לי את מה שצריך בשביל שיאהבו אותי באמת. כלומר, אני לא
מאמינה שיאהבו אותי פשוט.
אני פשוט כבר לא כל כך מאמינה בכלום ממש. אבל כנראה שיש משהו
שאמרת לי פעם ולא הבנתי עד הסוף, ואני מקווה שאולי... שאולי שם
נמצא הפתרון להכל. כנראה שלא.
אני מקווה שתקבל את המכתב הזה באהבה.
כתוב חזרה. אין לי מה להפסיד. |