אֲנִי שׁוֹמֵעַ, רְעָשִׁים פְּנִימִיִּים מְאֹד.
פְּעִימָה מֻקְדֶּמֶת חוֹבֶטֶת.
אִם חָלַמְתִּי חֲלוֹם, אוֹ דִּמְיַנְתִּי, אוֹ הָזִיתִי
אֲכַבֶּה אֶת הָאוֹר וְאֵרָדֵם.

אִם אֵרָדֵם, וַאֲנִי אֶכָּנֵס לַחֲלוֹם,
אֵשֵׁב עַל רִצְפָּתוֹ
אַגְבִּיהַּ אֶל תִּקְרָתוֹ.
אֲהַסֵּס כְּזָר בְּחַדְרֵי שֶׁלִּי
אֲחַכֶּה לַבֹּקֶר עַל נַעֲלָיי.

אָז אָקוּם בְּהֶאָרַת חַיִּים,
כִּי הוֹפִיעַ בַּחֲלוֹמִי מַלְאָכִי
וְאַבִּיעַ הֵיטֵב אֶת מִשְׁאַלְתִּי,
מֵאָז בַּחֲלוֹמִי נְגִיעוֹת מֵרֵעָיי
וְאָקוּם בְּשַׁלְהֶבֶת מְבָרְכָי
אֲשֶׁר תִּלְהַט בְּעֵינָיי.

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי