תחשוב רק
כשאתה
לבד
תדבר, תתווכח עם עצמך
רק כשאתה לבד
תיזכר, תתחרט
רק כשאתה
לבד
שחלילה לא יראו בעיניך את מכלול העצב והרגשות המחולל את עולמך
שחלילה לא יהיה להם ולו רמז עד כמה שחורה תחתיתה של בדידותך
עומקה משתרך וזוחל עד אינסוף
ובלילות זוחל מהר יותר
ועד כמה כנה עד נואשות, עד כיליון, תשוקותך הבוערת להישרף
מידייה
רק
פעם
אחת נוספת
ופעם אחת נוספת אחריה
מגעה
כמו הסנה הבוער
להישרף ולבעור אך להישאר חי
ואת באמת מרגישה לי כמו נביאה
אשר נשלחה לשחרר עם לחופשי
והרי אלוהים הרג אותי ממש על סף דלת הארץ המובטחת
אך אותו
מבט
אחרון
ישרוד איתי לנצח
אז תחשוב
רק
כשאתה
לבד
הבעות פנים מתורגמות מהמחשבות
ואיך תיראה לאנשיך
כשלמולם פרצוף שחור וריק שאוחז בתוכו רק זכרונות על אישה
וילדות
בעת מזיגת קפה
במעילית
בכל זמן שהייה כזה של המוח
תדעו לכם
אם תעזו ותתקעו יד
פנימה
לא תמצאו דבר אחד בכל העולם הזה
מלבד
לב
פועם
ומדמם |
