אלף
מה היה לנו בראשית?
תהום.
רוח אלהים לא ריחפה
מעליו.
לנו נותר יום שרבי
רודף
אחר ליל שחון,
המאור הגדול שורף
שדה חיטה שלא
מכבר נולד.
ואנו מחכים למבול
שמתמהמה,
צופים בתיבת נוח
מתנפצת
על הרי אררט.
כף
באמצע
החיים מביטים לאחור
אל המאור הקטן
שדימה שלווה
אהבה
לא רואים את הסוף
רק מניחים שאין
אחריו דבר,
מספידים את אחינו
המת -
"הוא לא הלך,
הוא רק מחכה
מעבר לפינה".
תו
איננו יכולים לגלגל
עלי טבק
אלהים קטף את
כולם.
עומד הוא מולנו
מעשן
סיגריה אחר סיגריה
מפריח טבעות עשן,
אינו מותיר לנו שאכטה
בודדת
לרפואה
לפני עלותנו לטיסה
האחרונה
שם -
אסור לעשן. |
