|
אלף
מה היה לנו בראשית?
תהום.
רוח אלהים לא ריחפה
מעליו.
לנו נותר יום שרבי
רודף
אחר ליל שחון,
המאור הגדול שורף
שדה חיטה שלא
מכבר נולד.
ואנו מחכים למבול
שמתמהמה,
צופים בתיבת נוח
מתנפצת
על הרי אררט.
כף
באמצע
החיים מביטים לאחור
אל המאור הקטן
שדימה שלווה
אהבה
לא רואים את הסוף
רק מניחים שאין
אחריו דבר,
מספידים את אחינו
המת -
"הוא לא הלך,
הוא רק מחכה
מעבר לפינה".
תו
איננו יכולים לגלגל
עלי טבק
אלהים קטף את
כולם.
עומד הוא מולנו
מעשן
סיגריה אחר סיגריה
מפריח טבעות עשן,
אינו מותיר לנו שאכטה
בודדת
לרפואה
לפני עלותנו לטיסה
האחרונה
שם -
אסור לעשן. |
|
|
-אמנון, תגיד
ינתי פרזי.
-ינתי פרזי.
-אה... משהו כאן
לא בסדר... תגיד
שוב.
-ינתי פרזי. נו,
מה העניין? למה
אתה רוצה שאני
אגיד את זה? מה
זה בכלל?
-אה, הבנתי
עכשיו מה הבעיה.
הייתי צריך
להגיד לך שתגיד
את זה הרבה
פעמים רצוף,
ככה:
ינתיפרזיינתיפרזיינתיפרזיינתיפרזי.
-מה, זיינת
פרה?
אפרוח ורוד,
בעוד דו שיח
ברומו של עולם
עם אמנון
ז'קונט, חופר
לעצמו את הבור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.