דרור בלומברג / חזרתי לקרוא שירים |
בעילום שם
כמו לחטט במגירה של איש זר
אבל נכבשתי ונלכדתי ברגש
שחי פעם
והוא לפת אותי בשיניים חדות
גרר אותי מרחק ניכר
צווארי הלבן, הארוך
הונח על המיטה כמנחה
כמו הייתי
איברו האחרון של הנידון למוות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|