הַחַלּוֹנוֹת חֲש-וּפִים אַךְ הֵעִיר לֹא
הֵעִיר חנוקה לְכָל רָחְבָּהּ וחושכה
אוֹרוֹתֶיהָ מְסַנְוְרִים אֶת הַכּוֹכָבִים
רחובותיה לֹא מְעִידִים בַּהֶכְרֵחַ עַל דְּרָכִים
וְעַל אַדְמָתָהּ: סִימָנִים לְשֶׁטַח אָסוּר לָאָדָם
הָעִיר; עֲרוּגָה
לַנְּשָׁמוֹת אֲבוּדוֹת הַמְּנַסּוֹת, לְלֹא הָרַף
לְהוֹלִיד גּוּפִים חֲדָשִׁים
לְהַשִּׁיל אֶת עוֹרֵם, וְזִכְרוֹנוֹתֵיהֶם
כָּךְ עַל הַמִּדְרָכָה, כְּאִלּוּ לֹא הָיוּ שֶׁלָּהֶם
לְעוֹלָם
אֲנִי מַבְחִין בַּגּוּפוֹת צָצוֹת מִתַּחַת לְבָתִּים
וּמִחוּץ לַקְּיוֹסְקִים
לְלֹא הָרַף
וְהֵעִיר
בַּחֲמַת זַעֲמָהּ לֹא מַבְדִּילָה בֵּין הַיָּשֵׁן לֶחָדָשׁ
מְצַמְצֶמֶת אֶת גְּבוּלוֹתֶיהָ לִשְׁנֵי נְשָׁמוֹת
בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים
חוֹסֶמֶת אֶת הָאֵזוֹר כְּמוֹ פקחי מִשְׁטָרָה לְאַחֵר רֶצַח;
שָׁטַח אָסוּר לָאָדָם.
וְגוּפָתִי מֻנְחָת
כִּמְעַט
בְּכָל
פִּנָּה |