[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מישאל ג'ובראן
/
מקבץ רוע בנאלי

בפעמים המעטות בהן אני מרשה לעצמי לחשוב עלייך
להיזכר בצבעייך
בריח הפחד שלך
עינייך נעוצות עמוק בכפות ידיי
ואני מבין כעת
שהיית מלכודת דריכה
לא מתוחכמת וחלודה
שפעלה עליי את פעולתה
בעובי היער הגרמני.

אני נזכר בך בעיקר בשעת הרחצה,
עת אני מפשיל מגופי אבק וזיעה
בטקסי התנקות קטנים
שהייתי כופה על עצמי
גם אחרי שהיית עוזבת את מאורתי,
צייתנית ובוהקת.

בפעם הראשונה ההיא
בה רכנת מעלי
על השטיח האדום
מול גן החורף של בעלי הבית
ועשית מה שציוויתי.

כבר אז ידעתי
ואמרתי לך
שאת תביאי עליי אסון
וגלות
ומלכות נפולה.

והנה,
אני יושב כאן, עכשיו,
עני כתמיד וריק מחיבה
ואני יודע
שהמתת בי מעגלי רגש שלמים
שלא יולחמו מחדש לעולם.

(כבר 140 ימים שלא צרכתי חומרי סיכוך
ובקרוב אוכל לחסל את עצמי
בידיים מיומנות מאי פעם)




היו לי חמש שנים פרועות מאוד
ועוד אחת שלא ספרתי.
המתכרתי להכל בבת אחת
והעולם נדרס תחץ מגפי הוורמאכט שלי
מדי יום ביומו.

עד שנושלתי.

מהרגלי הכוח,
מן הבשר המשוייש,
מקהות אחר הצהריים המבורכת.
ויערות אירופה מסתדרים בלעדיי
כאילו מעולם לא דרכתי בהם.

וכעת, מה ממתין לי?
משרה זעירה שתכלה אותי
או את עצמה,
דירת חדר,
כירת גז
ואלימות פנימית בלתי פוסקת,
בהיעדרך.




נהגת לספר לי את כל הדברים הרעים
על האיש שלך.
אני הייתי מפציר בך לחדול,
מבקש ממך לשכב אתו עד עילפון,
לבקש ממנו את כל מה שביקשת ממני
אבל את רצית רק את הסכין שלי
העקומה
והחלודה
והקצרה.

היית נכנסת אל המרתף שלי
ומספרת לי שכמעט הקאת כשינקת ממנו.
הייתי מקשה עלייך ומאלץ אותך
לעשות אתו את כל הדברים שרצית ממני
בתורת זכות ביכורים ששמרתי לו
מעבר לקרניים.

עד שיום אחד החלטת שאני האדון
ושחובת הההוכחה בידיי
ונתת לי לפצוע
את החלקים הקשים שלך
(אלה שדורשים כלים כבדים וסבלנות)

לאחר אותה פעם לא נפגשנו יותר.
ואני יודע רק את מה שרצית שאדע,
כאחרון הכסילים.




בפעם הבאה שאראה אותך
לא יהיו בינינו מילים.
רק מעשים שבגינם אורחק
ממך,
מהחברה,
מגני הילדים.

בפעם הבאה שאראה אותך
לא אראה אותך כלל
רק מעבר לך
רחוק באופק המת
בין עצי חג המולד לארזי הלבנון

(דעי שאני סמוך ובטוח שניפגש, אימתי.)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
פגשתם פעם פרה
פסיכולוגית?

מה פתאום
ז'קונט? זה היה
כאן, בחיי, באחד
הסלוגנים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/2/18 14:42
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מישאל ג'ובראן

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה