|
הִיא נָעָה לְאִטָּהּ
משִׁפּוּלי הַבֶּטֶן
אֶל חַדְרֵי הַלֵּב
שָׁם הִיא מִתְעַרְבֶּלֶת בעצמה
בִּכְדִי לָנוּעַ שׁוּב מַטָּה-
רַק בְחֶלְקָהּ-
כִּי חֶלְקָה הִסְתַּנֵּן
דֶּרֶך מסתמי הַלֵּב
הִתְנַחֵל בשִׁיפּוּלי הַגָּרוֹן
וּבָאֲרֻבּוֹת הָעֵינַיִם-
מֵהֶן הִיא מְאַיֶּמֶת
לַעֲרפֶל אֶת הָרִשְׁתִּית והקרנית
הַנֶּאֱבָקוֹת לְהֵאָחֵז
בְּקֶרֶן אוֹר |
|
|
-איך קוראים
לך?
-אה...טוב,
אה...תראה...
-נו, אתה יכול
להגיד. אל
תתבייש בגללי.
-יהושפט.
-נעים מאוד,
ששבצאר.
קטעים נבחרים
מהספר ההסטורי-
"שיחות על
הפיגומים של
מגדל בבל"
בהוצאת גחלילית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.