של שניים
בה האוויר שלך נהיה האוויר שלי
בה העור שלך שואב אותי לתוכו בכל נשימתך
מושך אותי דרך עצמי
דרכך
זוהי קרבה משונה מאוד
אך משונה יותר קרבתו של אחד
אני הולך
ערב
שדרה
המדרכה נפערת
הלב עוצר נשימתו
עמדת הלוטו בפינה מתמוטטת עלי
ואז
אני ניגש לאני
ונוגע קלות בפרק כף יד ימיני
ואני ממשיך ללכת עד הבית
עד אליך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|