[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








היות והרשות נתונה
והכול כבר ידוע ומגליד
כדאי להיכנע סופית.
להצטמצם ולשחרר
אנרגטית או לא
את כל הרוע הוייאוש
אל מחוץ לכלי הקיבול.




במהלך חג האילנות מתמלא ראשך פצעי לחץ.
מוגלה וכאב ההולכים ולובשים אותך
מקודקודך לפאותיך במהירות העור.

אין לך אלא לגרד את ראשך כמיטב הבנתך.
והצופה  בך מן הצד עשוי לטעות
ולחשוב אותך להוגה מיוסר שעתידו בידו.

הצופה הסביר הוא אוייבך.
הרוג אותו ושכח מכל זה.
אחר כך קבע לך תור אצל רופא העור
ואצל הפסיכיאטר המחוזי.




בבוקר יום שלישי כי טוב,
בעיצומו של התקף כעס ועצב מן המעלה הראשונה ,
נופל לחיקי ספר פתגמים ערביים שנתרם
על ידי אנשי העיר החופשית של ברמן.

ובספר, בעוביו, פתגמי הישרדות.
שיניים עקורות ותכריכים ואדמה דחוסה.
הזאב, כמו תמיד, שומר על הצאן נאמנה
ואני קרוב אל כבשני המוות של המזרח התיכון.
כעת יותר מבעבר.

הספר דוחק בי
לבוסס במחראות
ולא להצטרך לעזרתן של נשים
ואני מקשיב לעצה זאת,
יותר מלאחרות טובות ממנה.




לעולם לא יהיה לי
משולש שווה שוקיים.
מעגל שלם, סגור ואמיתי
קווים מקבילים שמפגשם אינו אפשרי.

לנצח יהיו לי
פראבולות ומתומנים
ועקומה בלתי תלויה בלתי מדידה

והמתמטיקה תמיד תנצח
בחזקת אפס
אותי ואת הצלעות הנותרות
עד שניטמן ונישכח.




לפתע
בשנת החיים בה מת אבי
אני מבין ללא רחמים
שאינני יודע לסעוד חולים.
אין לי תכשירים וחמלה ורוגע.
שעצביי רופפים מתמיד.

(תחושת הרדיפה אינה קלה,
לא לי, ולא לרודפיי הרבים.)




את נשותיי אני מכה בתחילת ההיכרות
או שאינני מכה כלל.
מכות מלאות עצמה ואהבה ובכי
רק כדי שיוכלו הן לחבוט בי בתורן
בעצמה אחרת.

מכותיי מדוייקות תמיד
וכשאני מכה אישה
נשימתי נעשית רכה,
גופי חדל להזיע,
הדם קולח וכפועל יוצא החמצן אף הוא,
וכל מי שהיה מביט בי מן הצד
היה מזהה שלווה קלה ויובש.

כאילו נולדתי
לאחוז אישה בשערותיה
לצבוט אותה
לחסום את פיה
לנשוך אותה
ללחוש איומים אוהבים על אוזנה
כדי שתוכל גם היא,
בתורה,
לעשות את כל זאת ועוד
לנפשי וגופי המצפים.

(יש לך עצם שתוכל לקבור בעצמך)




השנים עוברות.
מחלתי הולכת ומשתלטת על מתקני התשתית.
איבריי מתמעטים ומתקשים
והילד הטוב שבי מאבד את קולו.
איש המשמר המטושטש מתערער
ומתחיל לחשוד בעצמו
שאיננו מי שהוא טוען שהוא.

חבריי המעטים מורחקים
וכמעט את כל זמני
אני מוציא ומכניס
בקריאה מרה וכתיבה מתוקה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
וכשאני אעבור 18
זה אומר שלא
יאנסו אותי
במוניות?

בת של אמא, תוהה
על המציאות
המעוותת של אמא
שלה


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/2/18 8:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מישאל ג'ובראן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה