|
אנחנו פשוט יצורים שקורצו מאין דבר
בלי שאף אחד ישאל אותנו בכלל
אם אנחנו רוצים להיקרץ
ואנו נתונים לצו חוקים מסוים
צו המחייב הישרדות
ורבייה
כל הטירוף שבחברה שלנו טמון בפער
בין העובדה הזאת
ליומ-יום שלנו
יש לך עבודה ומשרד
יש לך מדים מסוימים
יש תחנות מסוימות שאתה צריך לחכות בהם עד שהאוטובוס מגיע
והאוטובוס תמיד
מאחר
אבל בסוף כל אחד חושב רק על רבייה
על עינייה
על ידייה
אל ליבה |
|
|
משה קרוי בא אלי
בחלום, אמר לי
עזוב אותך מהבמה
אלה חארות, תצא
מזה, מתי תבין
שכולם נגדך, אתה
חושב שאכפת
למישהו ממשהו?
עזוב אותך!
צא מהבמה ותתחיל
לחיות.
ד"ר מישה רוזנר
מנחם אבלים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.