[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לפעמים אני תוהה איך תודעה אחת יכולה לצבור כל כך הרבה סבל
בתוכה
בתודעה אני מתכוון אליי
ובעצב לירח שזרקורו ככל הנשיקות והנגיעות שלך אי פעם
כמו מתלעות עשן, זקיקי גופרית מלחששים
ורוקדים תוך כדי למקצב הצלפות אדם
גבו אדום ושרוט
וכל הצלפה סדק
וסדקים נוצרים דווקא מחסרון
של אישה
מכל רגע של חסרון זה מתרחב
ומתרחב
כדי למלא את כל קיומו
של הריק
שנוצר, שנוצר וצובר
כל כך הרבה סבל
בתוך תודעה אחת
בודדה
לה אין דבר מלבד הקולות
שבראשה
השוקטים, בכל מקרה
גם הם
שקטים ובסופו של דבר
מובילים אותי שוב
ללבד

זה הרגיש טוב
להרגיש שיש משהו קרוב
כל כך קרוב שהוא כמעט

אתה

ואינך לבד יותר
אולי לפחות לא לעכשיו

אבל האמת היא ש
זה רק אני לבד בעולם הזה
והסוד שלי
הוא
להמשיך הלאה
לכתוב ולהמשיך הלאה
לבד
ולבד

ולבד







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"לערוף ראשים

בימים קשים

לערוף ראשים

את הבנות זה
מרשים"




ץ סופית מזמר אל
מותו ב"כוכב
נולד 3".


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/2/18 17:18
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אני סילפן

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה