|
אַחְלָמָה וְהִיא פְּנִינָה יָפָה
כְּמוֹ לֶהָבָה כְּמוֹ כַּלָּה מְקֻדֶּשֶׁת,
עֵת שמְחָתָהּ תַעֲלֶה כְּלַהֲטָהּ.
סוּפַת קַיִץ אֲדֻמָּה.
אֹדֶם אֵשְׁדָּת מִזְרָחָה
כְּמוֹ מִדְבָּר, כְּיַרְדֵּן וְהָעֲרָבָה.
יִתְאַנֶּה ,יִתְעַמֵּר אֶל הַדְּמָמָה
כֹּחָהּ שֶׁל תְּפִלָּה.
כְּאַבְנֵי חֵן יְקָרוֹת
הַמִּתְחַלְּקוֹת בְּנֵיהֶן,
עַל עֲדִי וַעֲנָק וּמַחֲרֹזֶת עָתָק
הַנְּשָׁמָה יְקָרָה מִפָּז.
וְהַיַּרְדֵּן יַכֶּה אֶת גְּבוּלוֹתָיו.
נֻדַּב הַכְּפִיר לְהַאֲדִיר שַׁאֲגוֹתָיו.
כְּפִּטְדָה וּבָרֶקֶת בֵּין אוֹרוֹתָיו
גַּן הָעֵדֶן וְאוֹצְרוֹתָיו.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי |
|
כשהייתי ילדה
קטנה וטיפשה
איחלתי בהפסקת
האוכל
"בתיאבון"
כמו שהמורה
ביקשה...
ואז כולם
ענו:"חן, חן
לחן" וצחקו
ואני בכיתי.
מצד שני זה פינת
סלוגנים לא
רחמים עצמיים
ונוסטלגיה...
חן, הלא קשורה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.